משחק הפתיחה בליגת האלופות זימן למכבי ת"א את המפגש הקשה ביותר. אמנם ז'וזה מוריניו הקפיד לשמור על כבודם של האורחים בהצהרות ערב המשחק, אבל גם הוא ידע שהאירוע הוא בעיקר הזדמנות נהדרת להחזיר שקט למועדון הלונדוני. צ'לסי הגיעה בעיצומה של אחת התקופות החלשות בשנים האחרונות, אבל אלופת אנגליה היא עדיין משוכה גבוהה מדי עבור כל קבוצה ישראלית.
ההבדלים על כר הדשא היו גדולים ולא הוטלו בספק בשום שלב. צ'לסי הייתה רחוקה מלהרשים מבחינה טכנית ומבחינת השטף במשחק ויצירת המצבים, אבל העליונות בקצב, בפיזיות ובמהירות הספיקו כדי למנוע כל הפתעה.
זו לא הרמה שמכבי רגילה אליה, היא לא נדרשת לאתגרים כאלה בליגה וקשה מאוד לעשות את השינוי מול יריבה מהדרג הראשון. מכבי הרימה ידיים מראש, שיחקה ללא שום יומרות התקפיות וכבר מהדקות הראשונות האלה הייתה רק כמה היא תספוג.
אם לא די בהבדלים הברורים, מכבי גם סבלה מהשיפוט ומשני פנדלים מאוד מפוקפקים שנפסקו לחובתה. במקרה הראשון וויליאן דילג מעל ידיו של ראיקוביץ' ובפעם השנייה טל בן חיים גלש בצורה נקייה לכדור, אבל השופט הגרמני ראה הכשלה על קוסטה. ראיקוביץ' היה חייב למנוע את השער הראשון שפתח את הדרך עבור צ'לסי.
השער מהנקודה הלבנה עם הירידה להפסקה גמר את המשחק גם באופן תיאורטי ובמחצית השנייה הבלוז שייטו כל הדרך לניצחון קל ומוצדק.
אחד הנתונים הבולטים היה מספר העבירות שמכבי ביצעה, תוצאה ישירה של נחיתות במהירות ובזריזות. יותר מדי פעמים שחקני מכבי איחרו בתיקולים ושילמו על כך.
מכבי עשתה את שלה בהעפלה לליגת האלופות, הישג שעמעם את הביקורת על הרכש של יורדי קרויף, אבל העובדה היא שמכבי לא נבנתה לאלופות. מכבי לא צירפה שחקנים שיכולים לעזור בצמצום הפערים ואתמול היא נראתה קצת לא שייכת למעמד. אפשר רק לקוות שמול היריבות מהדרג השני והשלישי היא תצליח להיות תחרותית יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו