המרחק המתקצר בין דיונים ממשלתיים בנושאים הרגישים ביותר לבין פרסומם ברבים, מעורר חלחלה בקרב זקני הדור, אבל לאחר הסערה סביב הדברים שאמר אהוד ברק על הדיונים על התקפה אפשרית באיראן - מגיעה הערכה לדמוקרטיה הישראלית. ברק החליט לתת פומבי למחלוקת שהתקיימה בממשלה באשר להתקפה כזו, כאשר ישראל העריכה כי התקיים חלון הזדמנות לפעולה אווירית, לפני שהאיראנים הסתירו את המתקנים עמוק מתחת לפני האדמה.
דברים שפורסמו כהדלפות אקראיות קיבלו עכשיו אישור מפי הסוס: אכן רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר, ברק, הובילו את הקו שאמר כי לא ייתכן לסמוך על גורם אחר בעולם, ואילו המחנה הנגדי בתוך הממשלה הציג את העמדה שלפיה הפצצה שכזו היא פתיחת תיבת פנדורה מול איראן, שאיש אינו יודע לאן היא תוביל, והיתרון שלה זמני מאוד - דחייה של כשנתיים בפיתוח היכולת הגרעינית האיראנית. לתומכי ההפצצה - רה"מ, שר הביטחון ושר החוץ ליברמן לא היה רוב בקרב קבוצת השרים הבכירה ("השמינייה"), ולכן לא פעלה ישראל.
העובדה שרה"מ ושריו הבכירים ביותר לא יכלו להשיג רוב לעמדתם בנושא כל כך דרמטי, יכולה לתאר חולשת מנהיגות, אך באותה מידה היא יכולה גם לתאר את עוצמת הפרוצדורה במדינה דמוקרטית, שבה אי אפשר לכפות על רוב מקבלי ההחלטות את עמדות המיעוט, גם אם המיעוט מורכב מן השרים החשובים יותר.
לגופו של עניין, אני מתקשה להבין את הצגת הדברים על ידי ברק, כאילו החמצנו מהלך חיוני לישראל בגלל רפיסות של שרים אחדים. אני סבור שהרוב המיניסטריאלי באותן שנים (2012-2010) ייצג את העמדה השקולה והאחראית יותר, אשר מנעה מישראל להיקלע לסחרחורת של אלימות מול איראן, אשר גם לו ניצחה בה, היה זה ניצחון יקר בדם ובדמים. העמדה של משה יעלון ושל יובל שטייניץ, אל מול ניסיונות השכנוע של רה"מ - ראויה להערכה מיוחדת.
רק בעתיד נדע מי צדק. אם ההסכם בין שש המעצמות ואיראן יעלה יפה ואיראן לא תפתח נשק גרעיני, לא ב־15-10 השנים הבאות, וגם לא לאחר מכן, יתברר כי מי שרצה לתקוף את מתקניה לקח על עצמו סיכון מיותר. אם, חלילה, יתברר שאיראן מצליחה לפתח נשק גרעיני, תוך הונאת המעצמות, נצטער על שתומכי המתקפה לא זכו לרוב, כאשר אפשר היה - טכנית - לפעול כדי לעכב את פיתוח הנשק הגרעיני. מכל מקום, פעולה אווירית דרמטית כל כך, שאינה מתואמת עם ארה"ב, עלולה היתה לעלות לישראל מחיר גבוה מדי.
התמונה המצטיירת מעדותו של ברק היא מציאות בריאה שבה התקיים דיון לגיטימי בממשלה על אפשרות של מתקפה ישראלית, שהוויכוח היה ענייני, וכי הרוב הבין את הסיכונים ומנע את המהלך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו