הצחוק של זריף: ניצחון העורמה

טהרן היתה אתמול מוכנה לחגוג את חתימת הסכם הגרעין. נאום הניצחון של הנשיא, חסן רוחאני, כבר היה מוכן. מגיע לו, לנשיא המתון, שמגלם נהדר מאז ניצחונו בבחירות ב־2013, את התפקיד "השוטר הטוב", שאותו ייעדה לו ההיסטוריה, או ליתר דיוק, יעדה לו הרפובליקה האיסלאמית של איראן.

הנאום היה מוכן. הניצחון הדיפלומטי האיראני כבר הושג. אבל מבחינת טהרן, מה זה דחייה של החגיגות למחר, בעבור הסכם עוד יותר טוב? אם כבר ניצחון, אז עד הסוף.

איראן כבר השיגה את הזכות להעשרה, את הזכות לשמר צנטריפוגות, את הזכות לשמר אתרים גרעיניים שנבנו במירמה (גם אם אכן הוסבו זמנית), את הזכות לראות סנקציות בינלאומיות מתאדות ברוח, את הזכות להפוך למדינה נורמלית, את הזכות להצטרף למחנה הטובים (?!) במלחמה נגד דאעש. אבל רגע אחד: מה עם הזכות לרכוש נשק במקרה הזה מהרוסים? איראן חייבת גם להגן על עצמה. יש, הלוא, רשעים בעולם, ואיראן, למי שעוד לא תפס, עוברת למחנה הטובים. 

רוחאני הוא התגלמות התמימות של המערב והעורמה של איראן. רוחאני, מי שליווה את אבי המהפכה האיסלאמית, אייתוללה רוחאללה חומייני, בגלות בנופ־לה־שאטו בצרפת עד השיבה המנצחת לאיראן ב־1979, צובט את עצמו לפני השינה, מסרב להאמין כיצד מבלי לשנות את אופי המשטר הקיצוני, המהפכני, הטרוריסטי, הצליחה ארצו לכופף את המערב - ולא להפך.

וזאת בדיוק הסיבה שבגללה הסכם הגרעין עם איראן, שצריך היה להיות רגע גדול בהיסטוריה, הפך לפרק מביש שיקוטלג בנשימה אחת עם הסכמי מינכן. 

מספיק היה לראות את הפנים המחייכות של שר החוץ האיראני זריף אתמול במרפסת של המלון, שבו מתקיימות השיחות בווינה כדי להבין מי פה המנצח.

אתמול ציינו בשביעות רצון את ההסכם שהושג בסוף בין האיחוד ליוון. הרבה סימני שאלה עלו סביב אותו הסכם. לא ברור כלל אם למרות החתימה יוון תצליח בכלל לשלם את חובותיה. העיקר שחתמו.

כמעט במקביל, בווינה, עמלים על הפרטים האחרונים של ההסכם בין איראן למעצמות. הרבה סימני שאלה סביב אותו הסכם. לא ברור כלל אם למרות החתימה הצפויה איראן תממש את הבטחותיה. העיקר שיחתמו.

אבל יחי ההבדל. להסכם עם יוון, מן הסתם, צפויות השלכות. להסכם עם איראן פוטנציאל של רעידת אדמה באזורנו, ובכלל. ההסכם עם יוון ישפיע על כיסנו. ההסכם עם איראן ישפיע על חיינו.

"דיפלומטיה היא האמנות לשאת ולתת עם נוכלים", אמר פעם חוזה המדינה היהודית, בנימין זאב הרצל. אותו הרצל שנפטר ב־3 ביולי 1904 בעיר וינה שבה אמור היום, או אולי מחר, למות גם החזון של איראן מפורזת מנשק גרעיני. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו