הצבעים נמרחים על גוניהם בפתיח של מהדורות החדשות, מעל דפי העיתון, ברשתות החברתיות. יום חג הוא לאלו הטוענים שהאנושות מציינת אבן דרך חשובה ונכבדה: מותרים הם על פי החוק נישואים של אישה ואישה, איש ואיש. יום חג הוא, ואנוכי חושב שזה אינו יום חג. זהו יום שבו מוסד המשפחה המסורתי מאבד עמוד תווך מרכזי ממבנהו, אם לא את המהות הבסיסית שלו.
ולפני שתבוא השאלה בדבר המסורת, נלך אל המקור. קראו לו קרל פרידריך גאוס. מגדולי המתמטיקאים בעולם שחי במאה ה־19. על שמו יש הר, מגדל, מכתש על הירח והתפלגות נורמלית. התפלגות גאוס היא המוכרת ביותר גם בקרב הדיוטות. התפלגות זו מקובלת בתחומים רבים של החיים. היא מציינת שיש התפלגות של תופעות, שבה מתרכזות רובן סביב ממוצע מסוים, ויש קצוות. אלא שתהליכים חברתיים, המתרחשים באירופה ובארה"ב, מנסים בכל מאודם לשנות את המבנה הזה של פילוג נורמלי של משפחה לפי גאוס. התנועות החברתיות הללו קוצרות הישגים הראויים לשבח, ולאו דווקא מבחינת תוכנם ומהותם. קרל אחר, מרקס, החל בתהליך הזה.
במשפחה מסורתית יש אבא, אמא וילדים. מוזר שצריך לשוב אל ההגדרה הכל כך טבעית הזו. עד שבא בית המשפט העליון בארה"ב וברוב של חמישה מול ארבעה שופטים החליט לאשר נישואים חד־מיניים במדינות ארה"ב. בעצם, השופטים לקחו לעצמם את סמכויות הרשות המחוקקת ושינו את ההגדרה של מוסד הנישואים. מה שהיה "קשר בין גבר לאישה" הוחלף ל"קשר המבוסס על חיבה ועל אינטימיות". שינוי הגדרה זו משמעותו, אמנם, נישואים של חד־מיניים - אבל גם ביגמיה, פוליגמיה, גילוי עריות, פדופיליה ויחסים עם בעלי חיים. כלומר, משפחה היא פילוג נורמלי, רק שהחלוקה הפנימית משתנה. משתנה מאוד. בעצם, המאמץ המודע מאוד של קהילות הלהט"בים הוא להפוך על פיו את פעמון גאוס המפורסם.
והאם נכון להמתין בציפייה דרוכה שיבוא היום, וגם בישראל יותר על פי החוק לאשר נישואים חד־מיניים? בצער רב אומר שבקונסטלציות מסוימות זה יכול לעבור בכנסת ישראל. ולא מטעם השכנוע העמוק בהיבט המוסרי, שהנה מזור נוסף על חוליי המוסר והערכים שבתבל נובט בבית המחוקקים של המדינה היהודית, אלא מטעם בעייתי עד מאוד. קשה עד בלתי אפשרי לכתוב ביקורת עניינית נגד ההחצנה חוצת הטעם הטוב של הקהילות הלהט"ביות, מבלי שתוקע בראש חוצות כחשוך, פרימיטיבי וגזעני ועוד מטעמים. הנה צלחתי את העניין.
לפני שייפתחו בקבוקי שמפניה בישראל, ראוי שיתקיים כאן דיון ענייני, שבו תונחנה על השולחן גם הבעיות המוסריות הנלוות לשינוי הדרמטי במבנה המשפחה. ראוי לדון בכובד ראש אם טוב לו לילד המגיע מפונדקאית נפאלית והגדל בין אבא לאבא, ואם היפוך המסורת אפילו כנגד חוקי המתמטיקה ראוי שידור בכפיפה אחת במדינת היהודים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו