8 ניצחונות משמונה משחקים היו להפועל ירושלים בפלייאוף, ומדובר בסוויפ המרשים ביותר מאז עברה הליגה הישראלית לסדרות.
השיא של מכבי ת"א עומד על 0:6, שאליו הגיעה שמונה פעמים; ב-2005 היא סיימה עם 12 מ-12, אולם מחצית מהניצחונות שלה הושגו בבית חצי הגמר, שנערך בשיטת ליגה. לגלבוע/גליל, אגב, היו חמישה ניצחונות בחמישה משחקי פלייאוף (כולל פיינל פור) בדרך לאליפות ב-2010.
2 השחקנים המדוברים ביותר בזכייה ההיסטורית הזו היו הישראלים המובילים, יותם הלפרין וליאור אליהו, ולא בכדי: הם השניים הראשונים ביובל האחרון שהניפו צלחת עם מכבי ת"א, ואחר כך זכו בפועל באליפות גם עם קבוצה אחרת.
הראשון לעשות זאת היה זוהר כהן, שב-1965 וב-1966 גרף שתי אליפויות עם הפועל ת"א וקודם לכן זכה חמש פעמים בצהוב. יש שניים נוספים שעשו זאת "על הנייר": יניב גרין, שותפם לקבוצה, שנפצע בתחילת העונה ולא חזר למגרש, אבל חתום גם הוא על האליפות הזו; ואנטון שוטבין, שהיה רשום בסגל של מכבי ת"א ב-2009 והיה חלק ממכבי חיפה ב-2013, אולם לא נטל חלק פעיל במשחקי הגמר (ובמשחקים רבים אחרים).
38 ליגות שוחקו העונה באירופה, ורק אחת מהן - באיטליה - הסתיימה אחרי הליגה הישראלית. בשש מדינות הוכתרה אלופה חדשה: הפועל ירושלים בישראל, ססארי באיטליה, חימיק יוז'ני באוקראינה, שנטיור בסלובניה, קומרנו בסלובקיה וקטאיה יואנסואו בפינלנד.
קרשיאקה זכתה באליפות טורקיה לראשונה מאז 1987, והכוכב האדום בלגרד הוכתרה לאלופת סרביה לראשונה מאז 1998. ויש גם כאלו שממשיכות לשלוט: לנימבורק יש כבר 12 אליפויות רצופות בצ'כיה ובודוצ'נוסט אוחזת בתשע אליפויות בתשע שנות קיומה של הליגה במונטנגרו.
24 שחקנים זרים זכו באליפות המדינה מחוץ למכבי ת"א, ודונטה סמית' הוא היחיד שעשה זאת פעמיים. כוכב ירושלים, שהיה אלוף המדינה עם חיפה לפני שנתיים, הוא גם אחד מארבעה שחקנים שהניפו צלחת במדי שתי קבוצות - ואף אחת מהן אינה מיד אליהו. קדמו לו ישראלים בלבד: גוני יזרעאלי, אבישי גורדון וגל מקל.
2 מאמנים בלבד מחזיקים באליפות ובגביע המדינה עם שתי קבוצות שונות, שאף אחת מהן (כן, שוב) אינה מכבי ת"א. הראשון היה פיני גרשון, עם אליפות ב-1993 כמאמן גליל עליון וגביע ב-1996 בירושלים (כשהיה בן 45), והשני הוא דני פרנקו בן ה-41, עם גביע ב-2009 כמאמן הפועל חולון ואליפות כעת בירושלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו