במלחמת צוק איתן הותקפה ישראל באלפי רקטות שנורו לעבר אוכלוסייה אזרחית, במטרה לזרוע מוות, חורבן, הרס וייאוש. המחבלים ניסו לממש את תוכניתם לביצוע מעשי טבח המוניים באמצעות פלישת מאות מחבלים ממנהרות תופת ליישובים ישראליים. אלו הם פשעים נגד האנושות, המשך לפשע המתמשך נגד האנושות של ירי רקטות ופצמ"רים במשך 14 השנים שקדמו למבצע. על כך הוסיפו המחבלים פשע מלחמה נוסף, כאשר פעלו מתוך אוכלוסייה אזרחית והפכו אותה למגן אנושי.
ישראל עשתה כל שלאל ידה כדי להימנע מהמלחמה הזאת והציעה את העיקרון של "שקט ייענה בשקט". אך הם פירשו זאת כחולשה, המשיכו בתוקפנותם, ובכך היתה המלחמה למלחמת אין ברירה קלאסית. לאורך כל המלחמה ישראל חתרה להפסקת האש והפסיקה את האש 12 פעמים. הפסקות האש היו תמיד חד־צדדיות.
ישראל מימשה את זכותה להגנה עצמית, להגנה על חיי אזרחיה. היא עשתה זאת תוך שמירה על טוהר הנשק ועל מוסר לחימה, על פי אמות מידה הקיימות אך ורק בצה"ל. איננו משווים את עצמנו לצבאות של דיקטטורה, ובטח לא לצבאות ערב, חלילה (ודי שנביט במלחמות שסביבנו, כדי להבין שמדובר בציוויליזציה אחרת לגמרי, שיחסה לחיי אדם הוא בלתי נתפס למי שחי בסולם הערכים שלנו). ההשוואה שלנו היא לצבאות של מדינות דמוקרטיות, של מדינות העולם החופשי.
כל המחקרים וההשוואות שנעשו בין התנהגותו של צה"ל לבין צבאות ארה"ב ונאט"ו בעיראק, בסומליה ובבוסניה, בלי שאזרחי ארצותיהם היו מאוימים, מעידים על כך שצה"ל כובל את ידי עצמו בכבלי מוסר ייחודיים לו, שאין להם אח ורע. שום צבא אינו נמנע כמו צה"ל מפגיעה באזרחי אויב או מאבד את מומנט ההפתעה בכרוזים המודיעים מראש על התקפותיו. הקוד האתי למלחמה בטרור, שכתבו פרופ' אסא כשר ואלוף עמוס ידלין שהינחה את צה"ל, העדיף בצדק את חיי חיילינו על חיי האויב, אולם חִייב את צה"ל לעשות הכל כדי להימנע ככל האפשר מפגיעה מכוונת באזרחים. האזרחים והילדים שנפגעו ונהרגו - דמם בראש ארגוני הטרור שהפכו אותם, באכזריות, למגן אנושי.
ארגון "שוברים שתיקה" מציג עדויות לפשעי מלחמה וזוועות שבוצעו, כביכול, בידי חיילי צה"ל במלחמה. על צה"ל לחקור ביסודיות, ללא טיוח, כל עדות כזאת, אם אכן יש בה אמת ולהעניש במלוא החומרה במידת הצורך.
לצד זאת, אסור לשכוח שהארגון שהציג אותם הוא ארגון שיוצא נגד צה"ל; ארגון רדיקלי, אנטי ציוני, המשרת את תעמולת האויב, השותף למסעות הדה־לגיטימציה למדינת ישראל ולכל פעולה אנטי ישראלית בארץ ובעולם, וששירת כמשת"פ של עלילת גולדסטון. אני מודה ומתוודה שאני מפקפק מראש באמיתות דו"ח של ארגון קיצוני שזו מגמתו. ואף על פי כן, על צה"ל לחקור את התלונות ללא משוא פנים, כדי להבטיח את טוהר המחנה.
יש לחקור את העדויות על אותן חריגות, אך אסור לתת יד למגמה של עלילת דם קולקטיבית נגד מדינת ישראל וצה"ל, כמיטב המסורת האנטישמית, ולכל ניסיון להציג את החריג ככלל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו