כשארד הררי נזהר מעבירות

מהמקום הכבוי והעייף שלה, הגיעה מכבי ת"א למאורת האנרגיה של חולון. היו משחקים בהיסטוריה שלה שהיא נדרסה תחת האנרגיות הללו, והשמיים לא קרסו. אך לא נותר אלא לתהות מה הצהובים היו צריכים את קרב ההתשה הזה. 

דווין סמית' קיבל 30 דקות, מרקז היינס 31, ג'רמי פארגו ובראיין רנדל 27 כ"א. אם המטרה העיקרית של גיא גודס השבוע היא להגיע למשחק מול גאלאטסריי עם סגל טרי ורענן למשחק על עונה שלמה, הקרב הערב בחולון, שדמה לתחרות אתלטיקה משולבת בכדורסל רחוב במובן החיובי של המילה, לא עזר למדד העייפות הצהוב. 

אם מכבי היתה צריכה הכנה באינטנסיביות, חולון ניפקה לה אותו. אם אלוהי הדנ"א של הצהובים היה רעב הערב, הועלה לו קורבן נוסף של מועדון שלא מוותר על אף משחק, אף פעם. כשרוני בוסאני אמר בשידור "ארד הררי צריך להיזהר עם העבירות כי הוא משמעותי היום", עשרות ישבני פוסטר לדורותיהם הוריקו מקנאה. 

אבל נדמה שלו היה ניתן להרכיב עבור גודס רשימת משאלות, היא הייתה נראית כך: להריץ את השעון בחולון; להלביש את אייזק רוזנפלט במדים של מכבי כדי להרוויח עוד ישראלי וכדי להכין אותו לעונה הבאה; לשקול להתלבש בעצמו במידה והקבוצה תצטרך מוביל כדור עם ניסיון; לא להיכנס להארכה; לתת לבן אלטיט וארד הררי 30 דקות כל אחד ולעזאזל הדנ"א של המועדון; לאמץ את "דוקטרינת פופוביץ'" ולהושיב את כוכביו גם במחיר של ביקורת ציבורית, קוני כרטיסים ושידור מחוף לחוף; ולהתכתב עם "דוקטרינת אוברדוביץ'", המסוגלת להכיל הפסד על מנת למנף אותו להתעלות ברגעי שיא. 

אבל הברכה של מכבי ת"א היא גם הקללה שלה. היא לא מסוגלת אחרת, וגודס, מאז גיל 19, הוא חניך מצטיין של האינדוקטרינציה הזו. התשובות אם כל זה היה כדאי - ביום חמישי. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו