איראן: זו בעלת ברית אמינה למערב?

הגישה האמריקנית כלפי איראן בהקשר לסוגיית הגרעין מתבססת על הנחת היסוד, שלפיה שתי המדינות מצויות על סף שותפות מדינית חדשה במזרח התיכון. 

באוקטובר אשתקד העיתון "וול־סטריט ג'ורנל" טען במאמר שכותרתו "יחסי ארה"ב ואיראן מתקדמים לקראת דטנט", כי המדיניות האמריקנית כלפי שלוחותיה של איראן במזה"ת, מחיזבאללה ועד חמאס, עשויה להשתנות. גם ד"ר ואלי נסר, אשר בתקופת ממשל אובאמה שימש יועץ למחלקת המדינה, כתב: "אף שאנו רואים בטורקיה ובמדינות הערביות בעלות בריתנו הקרובות ביותר, האינטרסים והמדיניות שלנו דומים לאלה של איראן".

רוברט קפלן, אשר שימש יועץ למערכת הביטחון בסוגיות הקשורות לגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח, היה בוטה יותר בדבריו בכתב העת החשוב "האטלנטיק": "ללא קשר לתוצאה הסופית של המו"מ המתמשך עם איראן על תוכנית הגרעין, האינטרסים של ישראל אינם יכולים לסכל את חימום היחסים בין איראן וארה"ב במהלך השנים הבאות בתקופת הנשיא הנוכחי או הבא". לאור חשיבותו של המאמר, תוכנית הטלוויזיה האמריקנית "PBS Newshour" הקדישה דיון מיוחד לנושא זה, שאליו הוזמנו מעצבי דעת קהל חשובים בוושינגטון וכן השגריר הישראלי בארה"ב רון דרמר. 

ההתפתחות החשובה שהובילה למסקנות הדרמטיות האלה נשענת על התפיסה הרווחת בוושינגטון, שלפיה שתי המדינות נמצאות באותו צד במאבק נגד דאעש. במכתבו לפני כמה חודשים למנהיג הרוחני של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, ציין הנשיא ברק אובאמה כי דאעש הוא איום לאינטרסים של שתי המדינות. מזכיר המדינה, ג'ון קרי, אמר בגלוי כי איראן צריכה "למלא תפקיד" בהבסת דאעש. עם זאת, הממשל האמריקני לא הגדיר את היחסים החדשים כברית צבאית, וקרי דחה את הרעיון שארה"ב תגיע לשיתוף פעולה צבאי עם איראן בעיראק. 

 

•   •   •

 

האם המלחמה נגד דאעש מספקת בסיס לתפנית במדיניות האמריקנית במזה"ת כפי שציינו כמה פרשנים? הייתכן שאיראן תהפוך לשותפה שאפשר לסמוך עליה במאבק נגד דאעש בעיראק, באופן שיאפשר לוושינגטון לבחון מחדש את הבריתות הישנות עם ישראל וסעודיה? איראן ודאעש מצויים כיום במלחמה, אך העוינות ביניהם אינה בלתי הפיכה, שכן שני הצדדים כבר שיתפו פעולה בעבר באופן הדוק. 

דאעש קשור לרשת הטרור הג'יהאדיסטית שהוקמה על ידי אבו מוסעב א־זרקאווי, המפקד הירדני של אל־קאעידה בעיראק, שחוסל בתקיפה של חיל האוויר האמריקני ב־2006. ביטאון דאעש, "דאביק", נוהג לצטט את דבריו של זרקאווי כמקור השראה. לפני מתקפת 11 בספטמבר זרקאווי פיקד על מחנה אימונים במערב אפגניסטן, לא הרחק מהגבול האיראני. לאחר פלישת ארה"ב לעיראק שנועדה להפיל את משטר הטליבאן, במקום לברוח לפקיסטן בדומה למרבית מנהיגי אל־קאעידה, זרקאווי חיפש מקום מקלט באיראן, שבה שהה במשך ארבעה חודשים תחת אבטחה איראנית. 

באוגוסט 2004 התקבלו דיווחים שלפיהם זרקאווי מיסד יחסי שיתוף פעולה עם האיראנים. העיתון "א־שרק אל־אווסט" מסר ב־2004 כי מפקד כוח אל־קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, הודה שזרקאווי שהה במחנה אימונים של משמרות המהפכה קרוב לגבול עיראק, וכי סיפק סיוע צבאי לזרקאווי באותה תקופה. דברים דומים נאמרו חודשים ספורים לאחר מכן מפי שר הביטחון העיראקי.

קשה לקבוע אם דיווחים אלה אמינים, ואולם עובדה אחת אינה שנויה במחלוקת. ארגונו של זרקאווי, שניהל מלחמה נגד צבא ארה"ב במערב עיראק, קיבל אספקה מסוריה. לא סביר שסוריה היתה מאפשרת קיומו של קו אספקה זה בתחומה ללא אישור השותפה האסטרטגית הבכירה, דהיינו איראן. זרקאווי תקף מסגדים שיעיים בעיראק בניגוד לאינטרס האיראני, אך מבחינתה של איראן הוא מילא תפקיד חשוב בגרימת אבידות לצבא האמריקני ובדרדור המצב בעיראק על ידי הסלמת מלחמת הסונים־שיעים והכשרת הקרקע לנסיגת הכוחות האמריקניים.

 

•   •   •

 

יכולתה של איראן ליצור שותפויות אד־הוק עם ארגונים קיצוניים סוניים ובמקביל לנהל נגדם מלחמה, באה לידי ביטוי גם בזירות אחרות. בשנת 1998 איראן כמעט יצאה למלחמה נגד ארגון הטליבאן באפגניסטן אשר רצח אלפי שיעים אפגנים.

לאחר מתקפת 11 בספטמבר ארה"ב פלשה לאפגניסטן ודיפלומטים אמריקנים החלו לדבר על עידן חדש של שיתוף פעולה בין איראן לארה"ב נגד האויב המשותף: הטליבאן. פקידים אמריקנים ואיראנים נפגשו לשיחות בנושא זה בבניין האו"ם בניו יורק, אולם לאחר כחודשיים סוכנות הביון האמריקנית CIA קיבלה מידע שלפיו האיראנים החליפו צד, וכי הם החלו להעביר נשק לאפגניסטן כדי לחמש את הטליבאן במלחמתו נגד ארה"ב. נראה כי טהרן רוותה נחת נוכח תבוסת הטליבאן, אך לא רצתה לראות את צבא ארה"ב בגבולה המזרחי. 

שיתוף הפעולה הקצר בין ארה"ב לאיראן בסוף שנת 2001 הוביל בשנים שלאחר מכן להתפתחות המיתוס שלפיו שתי המדינות מצויות על סף שבירת קרח דיפלומטית, אשר הוחמצה במהלך כהונת הנשיא בוש. תפיסה זו קיבלה חיזוק בשנת 2003 בעקבות פקס ששלח לוושינגטון שגריר שווייץ באיראן, ובו הוא ציין כי איראן הציעה "Grand Bargain" לפיוס כולל, אך ארה"ב לא סברה כי זוהי אכן עמדת השלטון האיראני.

מייקל דוראן, ששימש בתפקידים בכירים בפנטגון ובמועצה לביטחון לאומי, טען במחקר שפירסם לאחרונה כי רעיונות אלה בדבר התקרבות אפשרית בין ארה"ב לאיראן נבטו בוושינגטון בשנת 2006, והם עיצבו את גישתו של אובאמה בעת שהגיע לוושינגטון כסנאטור. רבים בוושינגטון רוצים שהממשל יאמץ את המיתוס בדבר שיתוף פעולה עם איראן במלחמה נגד דאעש.

הקשרים בין איראן לזרקאווי ולטליבאן מלמדים כי העוינות בין הקיצונים הסונים והשיעים עשויה להשתנות. ארה"ב תעשה טעות נוראה אם היא מעלה בדעתה כי אפשר להחליף את בעלי הברית הוותיקים במזה"ת במשטר המהפכני האיראני, אשר מאז כינונו ב־1979 חותר בנחישות לסילוק ההשפעה האמריקנית מהאזור. ¬

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו