אם יש דבר שאפשר לומר על האירוע של המחנה הציוני אתמול הוא כי אין להפריז בגודל ההימור שנטל על עצמו בוז'י הרצוג בשורת ההחלטות שקיבל בשבועות האחרונים, שתוצאתם הסופית היא הרשימה שהוצגה אתמול. אם הרצוג לא ירכיב את הממשלה הבאה, אפשר לומר שימיו בראשות המפלגה יהיו ספורים אפילו משל קודמיו. הכעס על השתלטותה של ציפי לבני על מה שהיה פעם מפלגת העבודה, התפרץ אתמול כמעט באופן בלתי נשלט. לא בכדי שאגו הפעילים "בוז" דווקא כשהוצג כוכב הרכש החדש עמנואל טרכטנברג.
במהלך הצגת הרשימה ראו הפעילים בעיניים כלות כיצד לבני ואנשיה כילו למעשה כל חלקה טובה במפלגה שפעם הקימה את המדינה. זה לא רק הסכם הרוטציה אליו כבר הספיקו להתרגל. אלא שגם על השריון של טרכטנברג, שהיה אמור להיות במסגרת השריונים של לבני, אבל נקבע בסופו של דבר על המקום ה־11, השריון שמגיע לנציג העבודה. על המקומות המיועדים לה שיבצה לבני, מלבד עצמה ועמיר פרץ, דמויות בלתי מוכרות שלא יוסיפו ככל הנראה רבע קול למפלגה. אפילו את תמונותיהם של יצחק רבין ודוד בן גוריון הסירו במהלך הצגת הרשימה, כדי לא לפגוע ברגשותיה של מועמדת המפלגה לראשות הממשלה ברוטציה.
מה גדולה גם הייתה תדהמתם שעמוס ידלין, הביטחוניסט היחידי שהצליחו לגרד ברגע האחרון, לא נכלל ברשימת המפלגה לכנסת. מי ששמו הוצג רק לפני שבוע כעילוי הביטחוני שיעטר את המפלגה אחרי היבושת הביטחונית שפקדה אותה, נעלם בחלוף שלושה ימי התהילה שהעניקו לו. במקומו יכנס לרשימה יואל חסון, שהנו בעל יתרונות רבים ומשמעותיים יותר, בהיותו מקורב ללבני.
האירוע אתמול סימן באופן ברור את קרב הירושה הקרוב: שלי יחימוביץ', שזכתה למקום הראשון בפריימריז בקאמבק מרשים, מול עמיר פרץ, היחידי שהתקבל אתמול בתשואות רמות כשנקרא לעלות על הבמה. הרצוג ולבני אמנם ראשי המפלגה בהווה אולם במידה מסוימת, אם לתרגם את הלך הרוח אתמול, הם כבר נחלת העבר. רק כיסא ראש הממשלה יכול לחלץ אותם מהדחה ודאית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו