ייתכן כי מערכת הבחירות עוררה עניין גובר, ואפילו מוגזם, ברקטה אחת שנפלה בשטח פתוח בנגב ולפי כל הסימנים לא נורתה בידי חמאס.
אך בעידן כה רגיש, כל חריגה מן ההבנות של צוק איתן - כפי שנתפשו על ידי ישראל - גורמת לדיון עצבני בתקשורת המקומית ובעזה כאילו הצדדים על סף גלישה לעימות צבאי נוסף.
הבעיה היא שחמאס אינו קורא נכון את המפה הישראלית (לרוב טוענים מומחים כי ישראל אינה קוראת נכון את הכוונות הפלשתיניות. אפשר ששתי ההנחות מדויקות).
הפלשתינים רואים בישראל עוד דמוקרטיה מערבית רקובה - כפי שזן כזה של מדינות מתואר במשטרים דיקטטוריים לאורך ימים. לפיכך ההנחה היא שישראל פגיעה יותר בימי בחירות מאשר בשאר ימות השנה, ועל מנת לשמור על דימוי של שקט יחסי המרגיע את אזרחיה־בוחריה תגיב בזהירות יתר ותבליג על התגרויות מעזה, שמאוכזבת לא רק מתוצאות המבצע הצבאי אלא גם מהסחבת בשיקום הרצועה.
לראיה הם מצביעים על האיטיות שבה גלשה ישראל לצוק איתן, ומסיקים מכך כי אם היתה כה איטית בסתם חודשי קיץ שרביים, היא תנסה לנצור את האש גם בחודשים אלה שלקראת הקלפיות. אכן בקיץ בנימין נתניהו ומשה (בוגי) יעלון עשו כל אשר לאל ידם למנוע מלחמה למרות רצח שלושת הנערים בחלחול, וזו היתה מדיניות נבונה לבד מכך שהתפרשה לא נכון בהנהגת חמאס, ולכן התארכה המערכה כדי 50 ימים והמיטה על עזה פגיעה שלא היתה כמותה.
עתה ראוי להעביר מסר אמין לאיסמעיל הנייה ולחבריו כי מערכת בחירות אינה מרתיעה את ישראל ואינה גורמת לה להגיב בצורה אחרת מאשר בכל ימות השנה. גם ממשלה במצב של ירי לא בהכרח מאבדת תמיכה ציבורית, אולי אפילו להפך, הציבור עשוי להתלכד מאחוריה.
חמאס יקבל מסר ישיר כזה מפי ראש הממשלה כאיום וכתעמולה. לכן המהלך הנכון הוא להעבירו בצנעה באמצעות גורם שלישי, שנהנה ממידה סבירה של אמינות משני צידי גדר המערכת. ישראל אינה רוצה. לחמאס לא כדאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו