קליפ הסלפי המקדם את "משחקי הפסטיגל" בחנוכה חייב לעורר כל הורה השוקל לקחת לשם את ילדיו. מתחרות זמר ישראלית שעסקה בבניית עולם טוב יותר "סביב כל העולם ילדים נותנים ידיים", בחר הפסטיגל ליחצן עצמו בשיר של תמונות סלפי, החצנה ברשתות החברתיות ומירוץ לייקים של ילדים ש"מתים על עצמם" ומציעים "עותק לכל מותק".
ממפעל תרבות וזמר שנגע בקסם בתמימותם של הילדים, הפך הפסטיגל למכונה כלכלית משומנת ויקרה (170 שקלים לכרטיס), ללא תחרות, החושפת את הצופים הצעירים לעולמות שהם לא אמורים להכיר בגיל הזה ולשפת רחוב פשטנית. השם שנבחר "משחקי הפסטיגל" הוא על משקל "משחקי הרעב" - סרט מדע בדיוני, שבו המשתתפים הצעירים מחויבים לרצוח את מתחריהם כדי לנצח. הכניסה לסרט מותרת מגיל 14, ולא בכדי: הסרט אלים ומצייר תמונת עולם מעוותת.
אבל נראה שסרט שאסור לילדים לראות, יכול לשמש מקדם מכירות מצוין עבורם. מבחינת הפסטיגל, "הילדים מבינים את הפרודיה". מה שמבטיח שאם טרם חשפתם את ילדיכם לעולמות תוכן אסורים, הפסטיגל כבר ידאג שזה יגיע אליהם. אחרת, כך נראה המסר, הם לא יהיו מקובלים. כי רק מי שמחובר יכול להיות מקובל. ולהיות מקובל עולה כסף. הרבה כסף. להורים יש כר נרחב להשפעה על חינוך ילדיהם באמצעות צריכת תרבות הבילוי והפנאי. אין צורך לנהור אחרי טייס הבילוי האוטומטי שהפך למדורת השבט. זה הזמן לחדש את פסטיבל שירי הילדים ולבחור באירועי תרבות שמנחילים את אהבת הזולת והארץ.
הכותב הוא יו"ר ועד ההורים בירושלים וחבר פורום יושבי ראש הוועדים העירוניים