האכזריות והרוע שמפגין חמאס, לוחמת הגרילה שהפכה לשיטת הפעולה של הטרור האיסלאמי והדרך שבה הוא מעביר מסרים תודעתיים, יילמדו בעתיד בכל בתי הספר הצבאיים ובפקולטות למנהיגות. הקושי לנהל מערכה מול אויב המנצל אוכלוסייה משני צידי הגדר להשגת מטרות אידיאולוגיות קיצוניות, האתגר היומיומי להתאמת אופי הפעילות מול האיומים, הצורך לזהות הזדמנויות, להקטין סיכונים ולהימנע מטעויות, על כל אלה תקום ותיפול שיגרת קיומה של ישראל. חמאס אינו תפוח אדמה לוהט שאפשר להעביר לטיפולו של מישהו אחר, הוא איום קיומי.
חמאס הכין עצמו למערכה הנוכחית תוך כדי שהוא לומד את נקודות התורפה שלנו יותר משמונה שנים. הוא ידע להכין ולנצל את המערך התת־קרקעי כדי להימנע ממפגש עם העדיפות המוחלטת שיש לנו באוויר, הוא משתמש בעורמה בלוחמה פסיכולוגית כדי להימנע מקרבות קרקעיים שמהם הוא חושש לא פחות, ומפעיל על העורף לחץ תודעתי, שלשיטתו אמור לשרת את מטרתו העיקרית - להקים ברצועת עזה את ראשיתה של מדינת האיסלאם הסונית.
אמנות ניהול המלחמה היא לא נחלתם של אנשי הצבא, היא עיקר עניינם של מנהיגים אזרחיים וצבאיים. הרגישות לחיי אדם, ההכרח לשמור על צלם אנוש ועל ערכים והצורך להשתייך לקהילת העמים המתורבתים, לא עולים בקנה אחד עם החובה להגן על גבולות המדינה ועל תושביה מפני הטרור.
לחסל את האיום לתמיד
כששיגרת החיים של מדינה מופרת מדי יום וחלק ממנה במשך 14 שנים, כשאזרחים נוטשים את בתיהם מחשש לחייהם, וכשהורים נאלצים לקבור ילד בן 4 וחצי שלא הספיק להימלט מאימת פצצת המרגמה, שם בדיוק עובר הקו האדום, שממנו והלאה מה שחשוב הוא לחסל את האיום אחת ולתמיד, בלי למצמץ ובלי להתנצל, לפגוע על מנת להרוג את מבקשי רעתנו.
העולם המערבי, ולא פחות ממנו חלקים נכבדים מהעולם הערבי, רואים את עלייתם המטאורית של ארגוני טרור ותנועות טרור דוגמת אל־קאעידה ואחיו התאום דאעש. בימים אלה מתחילה ההפנמה על אודות האיום המתגבר שעלול לסכן את קיומו של העולם החופשי. הכרעת חמאס לא רק תרחיק את שאר האיומים מגבולותינו, היא תיתן לעולם עוגן של הצלחה להיאחז בו, ויחד נחזיר לעצמנו את הזכות לגדל ילדים ונכדים בשיגרת חיים נורמלית.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו