כותרת במהדורה המרכזית של ערוץ 2 בשבוע שעבר בישרה: "במקביל לניסיונות של חמאס להצית אינתיפאדה... הרשות הפלשתינית מנסה להקים עיר חדשה ומודרנית - העיר רוואבי. אך בינתיים ישראל מסרבת לאשר חיבור מים לפרויקט".
שוב - ישראל על ספסל הנאשמים. מדובר בבעיית אספקת המים לעיר המתוכננת הראשונה שאי פעם נבנתה ברשות הפלשתינית, ושאכלוסה טרם החל. 6,000 יחידות דיור בלב השומרון, תשעה קילומטרים מצפון־מערב לרמאללה, שנועדו לאכלס כ־40 אלף איש.
כשיושלם אכלוס הפרויקט במלואו, תזדקק רוואבי ל־2.8 מלמ"ק (מיליון מטר קוב) מים לשנה. בהשוואה לישראל, מדובר ברמת הצריכה המקובלת בין מכבים־רעות לכפר שמריהו. עובדה זו כשלעצמה נוטעת תקווה לנורמליות: יתגוררו כאן אנשים עשירים שיש להם מה להפסיד, בתנאי כמובן שחמאס ושלוחותיו לא ישתלטו על בתיהם ויהפכו אותם למסתור למשגרי טילים במרחק יריקה מנתב"ג.
בשל היעדר מערכות מים מפותחות, כמות המים הנדרשת אינה זמינה באתר. לטענת הפלשתינים, התושבים שאמורים לאכלס את העיר הם מקומיים המעתיקים את מקום מגוריהם, ולכן אין סיבה מהותית להגדלת צריכת המים של האוכלוסייה. מה שכן - צריך לנהל את המשק כך שהמים הקיימים יגיעו לעיר החדשה.
בהסכם שנחתם באוסלו ב', בספטמבר 1995, התחייבה ישראל לספק לפלשתינים 31 מלמ"ק מים לשנה, מעבר להפקות המים העצמיות שלהם. במציאות ישראל מספקת 60 מלמ"ק, כמעט פי שניים מהמסוכם, ובמחיר שאינו מכסה את עלותו הריאלית. מעין סובסידיה לטובת השלום. הגדלת המכסה מקורה בהחלטות שהתקבלו מעת לעת ב־jwc, ועדה מקצועית המשותפת לישראל ולרשות הפלשתינית לנושא מים. במהלך הדיונים סוכמו הפרטים הטכניים. למשל, שאספקת המים לפרויקט רוואבי, כשיושלם בעוד כשנתיים, תתבצע מבריכת עופרים הסמוכה לקו הירוק (אזור c), באמצעות צינור שיניחו היזמים מזה, והגדלת כמות המים בבריכה ממקורותיה של ישראל מזה.
מתוך רצון לאפשר את אכלוס השלב הראשון, עשתה ישראל מאמץ מיוחד שיאפשר למשוך 350 קוב ליום מצינור המספק מים ליישוב עטרת הסמוך. אז למה המים לא מגיעים לרוואבי, ומה נשכח מהכתב החרוץ של ערוץ 2? כדי לאשר את הקמת אותו צינור יש צורך בכינוס ה־jwc.
העניין הוא שד"ר שדאד אטילי, ראש רשות המים הפלשתינית, מסרב זה כשנתיים לכנס את הוועדה. הסיבה לכך פשוטה: כמתחייב מהסכם המים האמור, על הוועדה לאשר באופן הדדי פרויקטים לטובת אזרחי שני הצדדים, ישראלים ופלשתינים. אטילי מסרב לאשר פרויקטים ישראליים, ובכך, בניגוד למחויב בהסכם המים, הוא מעכב כ־100 פרויקטים, חלקם ישראליים וחלקם פלשתיניים, ובהם רוואבי, הנמצאים על סדר היום של הוועדה.
הבנתם את זה? ראש רשות המים הפלשתינית הוא ש"תוקע" את אספקת המים. התנהלותו מסתדרת עם האסטרטגיה הפלשתינית שבבסיסה גרימת נזק לאזרחיה, תוך כדי הטחת שקרים המתסיסים את האוכלוסייה מבפנים ומפנים אצבע מאשימה כלפי ישראל.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו