התקשורת הישראלית הרבתה בסוף השבוע לעסוק ב"משבר חסר התקדים" בין וושינגטון לירושלים, בעקבות עיכוב משלוח טילים לישראל על ידי הממשל במהלך מבצע צוק איתן, וביקשה "בתמימות" להבין מי האחראי.
גם פוליטיקאים, מן הסתם, ניצלו את ה"משבר" והצטרפו לחגיגה הגדולה. הם הזכירו לנו את החשיבות האסטרטגית של הקשר בין המדינות (תודה על התזכורת), ובכך רק העצימו את אווירת המשבר. אבל רגע אחד, על איזה משבר אנחנו בדיוק מדברים?
לא צריך להיות היסטוריון או מומחה ליחסי ישראל־ארה"ב כדי לדעת כי כבר היו משברים, ואפילו גדולים, בין שתי המדינות בעידן הנשיאים טרומן, אייזנהאואר, קנדי, פורד, קרטר, רייגן, בוש האב ובוש הבן וקלינטון ביניהם (רגע, כמעט כולם). וכן, גם בעידן אובאמה קיימות מחלוקות בין הממשל לירושלים. מחלוקת בין ידידים.
יש להניח כי אכן היתה תקלה בדרך שבה הוזמנו הטילים, וייתכן אפילו שהממשל אינו אוהב שדברים נעשים באמצעות הפנטגון, בטח במהלך עימות צבאי. אבל העובדה שמחלקת המדינה האמריקנית מיהרה להצהיר שעות אחדות אחרי הפרסום ב"וול סטריט ג'ורנל" כי "אין שינוי במדיניות האמריקנית, וכי ארה"ב מחויבת לביטחון ישראל", רק מוכיחה כי הפרשנים שדיברו על כמעט "אפוקליפסה עכשיו" ביחסים בין ארה"ב לישראל התבססו אולי יותר על משאלה תואמת אג'נדה ולא על מציאות.
גם בירושלים וגם בוושינגטון כאמור ביקשו להבהיר כי אין לנו כאן משבר דיפלומטי. "לא מדובר בצעדים יוצאי דופן ושום דבר לא מתעכב", אמרה סגנית דוברת מחלקת המדינה.
נכון, לשתי הבירות יש היום תפיסות עולם שונות (וזה לגיטימי), אבל וושינגטון וירושלים מנהלות מערכות כמעט במקביל נגד ארגוני טרור.
אפרופו הפרשנים. שמענו רבים שהסבירו בסוף השבוע כי ארה"ב היא המעצמה ולכן ישראל צריכה להתנהג בהתאם.
האם זה אומר שאם האמריקנים טועים בהערכות שלהם - כפי שקרה במצרים, בסוריה, בלוב, בעיראק וכמובן לאחרונה בטורקיה ובקטאר - אז ישראל צריכה להגיד אמן?
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו