הולילנד: דרישת העונש - כחומרת העבירה | ישראל היום

הולילנד: דרישת העונש - כחומרת העבירה

הכרעת הדין של השופט דוד רוזן בתיק הולילנד היא ציון דרך בתולדות המשפט הישראלי. עוד שנים רבות ידובר על שופט אמיץ לב, שללא מורא וללא משוא פנים, ניהל ביד רמה את תיק פרשת השחיתות החמורה בתולדות המדינה.

רוזן לא הושפע מתקשורת שאיתרגה את הנאשמים הבכירים והפכה אותם לנרדפים מעונים, לא קנה את הטענות לפיהן רה"מ לשעבר אהוד אולמרט לא ראה, לא שמע ולא ידע את אשר מתרחש מתחת לאפו בלשכות השונות שבהן כיהן. הוא לא התרשם מסוללה גדולה ונכבדה של מיטב הסניגורים הפליליים, נהג בהם כבוד אך לא נתן להם להתיש את מערכת אכיפת החוק. סביר מאוד להניח כי אילו הנאשמים הבכירים, או חלקם, היו עומדים לדין בפני השופט רוזן לפני שנים, מדינת ישראל לא היתה מידרדרת לתהומות של שחיתות. הכרעת הדין הצילה את כבודה של מערכת בתי המשפט בישראל, והעמידה באור עגום, תמוה וחיוור פסקי דין לא מעטים, שניתנו בגין עברות של טוהר המידות.

הפרקליטות, בשמם של אזרחי המדינה הפגועים והמבוישים, ביקשה אתמול מביהמ"ש, במסגרת הטיעונים לעונש, לגזור על הנאשמים עונשי מאסר ארוכים. על רה"מ לשעבר ביקשה להטיל בין 5־7 שנות מאסר בפועל. אלו עונשים כבדים הנותנים ביטוי עז לחומרת העבירות שפורטו ארוכות בהכרעת הדין. איננו יודעים מה יהיה גזר דינו של השופט רוזן, עליו הוטל תפקיד קשה מכוח סמכותו, לשלול חירותם של נאשמים. אין ספק כי הוא יקבל את ההחלטה הנכונה והראויה בנסיבות העניין, וכשם שכיבדנו את הכרעת הדין שלו כך נעשה גם באשר לגזר הדין עליו יחליט, בין אם גזר הדין יהיה הד או יהדהד.

 עצוב יהיה לראות ראש ממשלה לשעבר, שקיבל החלטות הנוגעות לחיי כל אדם במדינה, נשלח לכלא לתקופה קצרה או ארוכה. עם זאת, אפשר להודות ולברך על השוויון בפני החוק, דין אחד לשועי הארץ ולדלים שביושביה. 

עבירת השוחד היא אולי החמורה ביותר בחיים הציבוריים. זוהי עבירה החותרת תחת יסודותיה של המדינה, כמי שאמורה להיות אמונה על חוק וסדר, סכנה קיומית ממש. אזרחים המגלים את עוצמת השחיתות והיקפה מאבדים אמון בשלטון ובמוסדות המדינה. זהו אובדן אמון שמסכן את הדמוקרטיה.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, ד"ר מישאל חשין, אמר "הארץ עוברת היום טלטלה גדולה וקשה, האדמה רוחשת לפני שהר געש מתפרץ ואם הדבר יתפשט, אנו נאבד כעם וכחברה... האדם מרגיש שהשחור נמצא לו מול העיניים, הצטברות החשדות לשחיתות יוצרת משקע שכבר קשה לנשום ויש הרגשת מחנק". הבושה אבדה ותעוזת המושחתים רק עלתה.

החברה הישראלית חייבת לעבור תהליך מהיר ודחוף של תיקון. המפגש של האזרחים עם השחיתות השלטונית ברבות השנים הלך והחריף. יש רגליים לסברה שגם גבולותיה של המדינה נקבעו על בסיס צרכים אישיים של הנהגה בעייתית שהיתה מצויה בחקירות. 

הכרעת הדין וגזר הדין בפרשת הולילנד אמורים לתת תקווה לאזרחים ותמרור אדום בוהק לכל נבחרי הציבור לבל יתנו ידם להשחתת המידות שהם הרי מראה לציבור כולו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו