כשיו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן אומר סוף סוף ש"השואה היא הפשע החמור ביותר נגד האנושות שבוצע בעת המודרנית", ואף רואה ביום השואה "יום עצוב במיוחד", חובת ההוכחה שהדברים אינם נאמרים מן הפה אל החוץ מוטלת עליו. ההוויה הפלשתינית, יש לדעת, כולל עבודת התזה המפורסמת של אבו מאזן עצמו - משדרת כבר שנים מסרים שונים או הפוכים בתכלית.
בהוויה הזאת מעלה השותף חדש־ישן של אבו מאזן (בעזה) הצגת ילדים שבה נראים תנורים "המלמדים כי ישראל שרפה בהם את הפלשתינים"; תשבץ בעיתון הרשמי של הרשות הפלשתינית מגדיר את יד ושם כ"מרכז להנצחת השואה והשקר"; ואפילו ג'יבריל רג'וב, מרואיין פופולרי בתקשורת הישראלית, מרשה לעצמו להפוך את אירועי השואה על ראשם. סגן מזכיר הוועד המרכזי של הפת"ח ותקוותם של כמה ישראלים שוטים הסביר רק לאחרונה (4.4.14) למנחה בטלוויזיה של הרש"פ ש"אם היטלר היה בא, הוא היה לומד מהם (מהישראלים) את דיכוי האנשים", כמו גם "את מחנות הריכוז (ו)מחנות ההשמדה ההמונית".
בימי חול רגילים הישראלים אינם מרבים לעסוק בצד הזה של הפלשתינים, אבל החומרים של "מבט לתקשורת פלשתינית", שכבר שנים מתעד את העלילות, השקרים וההסתה הרווחים נגד ישראל והציונות בשיח הפלשתיני, מציבים סימן שאלה על דבריו של אבו מאזן ומלמדים שגם הכחשת השואה וסילופים הקשורים בה הפכו חלק מהנרטיב הפלשתיני.
אפילו בעניין הזה אין הבדל תהומי בין חמאס לאש"ף. החינוך הפלשתיני מעלים את השואה מעל דפי ההיסטוריה. ספרי הלימוד בהוצאת משרד החינוך הפלשתיני אמנם מלמדים את תולדות מלחמת העולם השנייה בפירוט רב, אבל השואה זוכה שם להתעלמות כמעט מוחלטת. פלשתינים ממזרח ירושלים שנוסעים לסיור לימודי באושוויץ הם בבחינת מיעוט מבורך, אך הם אינם יותר מאשר "סיפור עיתונאי טוב", שאינו מלמד על הכלל. כשהיסטוריון פלשתיני אומר בטלוויזיה הפלשתינית ש"לא היה דכאו ולא היה אושוויץ", כי "אלו היו אתרי חיטוי" והשמיים אינם נופלים, אין זה מפתיע שבחברה הפלשתינית אפילו השם "היטלר" אינו נושא בהכרח אות קין, ואף יש פלשתינים ששמם הפרטי הוא היטלר. בעיתונים של חמאס ופת"ח כאחד כבר התפרסמו מאמרים שמביעים הערצה לדמותו של הצורר הנאצי, והתזה של יו"ר הרשות מחמוד עבאס הרי עוסקת ב"מערכת היחסים הסודית בין הנאצים לבין מנהיגי התנועה הציונית וב'שותפות' ביניהם".
מי שמקפיד לפרסם עד היום מפות ללא ישראל ולכנות את חיפה, את לוד ואת עכו התנחלויות, אינו משאיר מקום לדמיון רב באשר לעמדותיו האמיתיות. לדברי אבו מאזן, יהיה ערך אמיתי רק אם גם ברש"פ ולא רק בצרפת יעמדו לדין מכחישי שואה, ורק אם גם ברש"פ יכללו בתוכנית הלימודים פרקים על שואת העם היהודי ועל הניסיון להשמידו. עד שזה יקרה, צריך להתייחס לדברי אבו מאזן, לכל הפחות, בחשדנות מרובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו