אין ספק שמדובר פה בהישג מרשים וראוי לציון לחוקרי המשטרה, שהצליחו תוך חודש אחד לגבש ראיות וממצאים שרק בזכותם יוכלו הפרקליטים לגבש במהרה כתב אישום נגד הרוצחים ולהרחיק את האיום מן החברה שלנו. ישנם כמה מאפיינים עיקריים שראויים לציון במהלך חקירת הפרשה הזו, ובראשם צריך לזכור שבמשך שש שנים התנהל מאמץ עקבי וממושך לפענוח היעלמותה של דנה. נקודת המפנה בחקירה חלה עם קבלת המידע המודיעיני, שבעקבותיו החלה חקירה סמויה ללא הפרעות והסחות שיכולות לחבל במאמץ החקירתי. המשטרה גם לא חסכה באמצעים חקירתיים: נעשה שימוש במעבדות ניידות, צוותי מז"פ, מעבדות דנ"א, תצלומי אוויר ותרגילי חקירה על מנת להגיע להודאה. צריך לזכור שההודאה של השותפה היא למעשה בבחינת עדותו של מסייע, ובזכות עדות זו הצליחו החוקרים להביא את הנחקרים להודאה ממשית ולמציאת הגופה. כל עוד לא נמצאה גופתה של דנה, קשה היה לקדם את החקירה ולהביא את האחראים לדין. יכולת החקירה המודיעינית והמבצעית של המחוז הצפוני היתה מאוד מרשימה, ובזכות כך גם יועמדו הרוצחים לדין. עם זאת, בכל 32 שנותיי במשטרה לא זכור לי מקרה של רצח לשם רצח כמו בחשיפת שרשרת האירועים האלה. אני חושב שאנו, כחברה, שוב עלינו לרף חדש של אלימות ופשע. זהו רוצח סדרתי ראשון מסוגו שנכנס ויצא מבתי כלא, ושנחשד ונאשם במגוון כה רב של עבירות לשם עבירות. חטיפה לשם רצח, חטיפה לשם אינוס ורצח רק בשביל רצח. מדובר פה בהישג משמעותי שהביא לחשיפת איום ממשי על החברה הישראלית, שבסופו של יום יוביל להרחקת האיום הזה מן החברה לשנים ארוכות. הכותב כיהן בעבר כראש אגף החקירות ומפקד מחוז ת"א במשטרה