המפקד של כולנו

גם באותו היום, פחות משבועיים אחרי האירוע המוחי הראשון, התייצב אריק חמש דקות לפני השעה שמונה בלשכה. כמו בכל בוקר, בחמש וחצי דיווחתי לו על האירועים הביטחוניים שאירעו במהלך הלילה. בדרכו מהחווה לירושלים, בוולבו המשוריינת שלא התאימה למידותיו, הושלמו הדיווחים על ידי העוזרים השונים. 

בשמונה בבוקר בדיוק התחילה ישיבת הצוות, שישה עוזרים קרובים וראש הממשלה. דיווחים קצרים, שאלות, החלטות ויוצאים לדרך, כמו מפקד בחיתוך מצב בוקר תוך כדי ניהול מערכה.

הדיון הראשון - ביטחוני, על דרכי פעולה אפשריות בעקבות מקרי ירי רבים מהרצועה ליישובי הנגב. רה"מ חשב שיש לנקוט צעדים מסוימים שהצבא נמנע מהם. "אתם לא מאשרים לי להתגייס למילואים, אומרים שאני מבוגר מדי. אם הייתם מאפשרים לי הייתי מראה לכם שאפשר לעשות אחרת", אמר לקצינים. כולנו זזנו בכיסא בתחושת אי נוחות אך שרון לא פקד לבצע את רצונו. היתה לו הערכה גדולה לקציני צה"ל ולעמדתם המקצועית, הקפיד לשמור על כבודם ורצה שהדברים ייעשו מתוך שכנוע פנימי עמוק. בדיעבד החל צה"ל כבר באותו ערב ליישם את הפתרון שבו צידד.

מחר יובא לקבורה האיש שכלוחם וכמפקד השפיע יותר מכל אחד אחר על עיצוב דמותו של צה"ל כצבא מנצח. האיש שהיה בו שילוב נדיר של אסטרטג, אשף טקטיקה ורגישות אנושית המאפיינת רק מעטים. כראש ממשלה, כמו גם כמפקד בקרבות מהקשים ביותר בתולדות המדינה, ידע להניע אנשים בשקט ונסך ביטחון בסובבים אותו, ללא הזדקקות לכוח השררה.

האיש שלחם למען המדינה עד לערב האחרון ב־4 בינואר, דקות ספורות לפני שפונה לבית החולים הדסה שבירושלים, בשארית כוחותיו, שוחח בטלפון עם הרמטכ"ל דן חלוץ ואיתי לגבי דרכי הפעולה להפסקת הירי מעזה. עם סיומה של השיחה חדל אריק מלנהל את המערכה והחל להילחם על חייו. 

אני מודה על הזכות הגדולה שהיתה לי לעבוד תחתיו, כמו התגשמות חלום של ילד שגדל על סיפורי הקרבות והמורשת, ופתאום פגש את גיבור העלילה. 

אריק שרון ייטמן באדמה שכל כך אהב ושעליה נלחם כל חייו. רוחו, מורשתו והערכים שהנחיל ימשיכו ללוות אותנו.

הכותב היה המזכיר של רה"מ בשנים 2007-2005 טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו