צביעות דמוקרטית: סתימת פיות בוטה במסווה של נאורות

1. צביעות הדמוקרטים. לננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים האמריקני, יש רק דבר אחד היום בראש: הדחת הנשיא טראמפ. אם לא יפרוש מיוזמתו, היא מתכוונת, בעידוד חבריה בקונגרס, לפתוח בתהליך הדחה מהיר, אחרי שהבינה שסגן הנשיא מייק פנס לא ייתן יד לתיקון ה־25 בחוקה שמאפשר את העברת הסמכויות של טראמפ.

מאחר שהצמרת הרפובליקנית לא מתכוונת להצטרף למהלך (כך לפחות סיכמו ביניהם מאחורי הקלעים), הרי למהלך אין סיכוי בדיוק כמו הניסיון לפסול חלק מקולות האלקטורים לפני שבוע בקונגרס. כך יוצא שפלוסי עושה בדיוק את מה שהיא מאשימה בו את טראמפ - מפלגת את אמריקה בזמן שאמריקה צריכה היום רק דבר אחד: להתאחד. על אחת כמה וכמה כשרק 11 ימים נותרו לסיום הכהונה.

בתוכנית "60 דקות" לא חסכה פלוסי מילים קשות מהנשיא: Deranged, unhinged ,dangerous – מטורלל, בלתי יציב, מסוכן.

אסור לשכוח שפלוסי בעצמה הצליחה לפגוע במוסד הקונגרס, גם אם לא באופן פיזי, כאשר מול עשרות מיליוני אמריקנים קרעה לגזרים את נאומו של דונלד טראמפ. היא עשתה זאת בשידור חי, אחרי שנשא את נאום מצב האומה בבית המחוקקים.

השאלה הגדולה היא היכן היתה פלוסי במהלך המהומות ומעשי הביזה שאירעו בארה"ב בקיץ. צביעות הדמוקרטים בהקשר זה מרקיעה שחקים. נאומו של טראמפ לאוהדיו לפני הסתערות המפגינים היה טעות קשה, אבל הדמוקרטים מוסיפים כעת טעות על טעות.

2. "ככל שיחסמו, כך נתמוך בו". טוויטר החליטה שלשום לסגור באופן סופי את חשבון המשתמש של טראמפ, אחרי שתחילה השעתה אותו זמנית ל־12 שעות ביום שבו פרצו עשרות מתומכיו לתוך הקונגרס במהלך דיון ספירת האלקטורים.

המהלך עורר רעש עצום בארה"ב ובעולם, מאחר שחשבון הטוויטר של טראמפ הוא אולי כלי העבודה התקשורתי המרכזי של הנשיא האמריקני: יש לו 88 מיליון עוקבים. המניה של טוויטר צנחה ותומכיו הרבים של טראמפ - זה המקום להזכיר ש־74 מיליון אמריקנים הצביעו לו בבחירות האחרונות - זעמו על הרשת החברתית בטענה שהיא הפכה לצנזור שבוחר צד פוליטי. תזכורת: בזמן שחשבונו של הנשיא חסום, יכול המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, מכחיש שואה, להמשיך לצייץ לעולם את שיח השנאה שלו.

בקרב השמרנים באמריקה סבורים כי הדרך הטובה ביותר כיום להילחם נגד הרשתות החברתיות היא להקים רשתות מתחרות ולא להשאיר את המונופול בידיים של טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם - שחסמו שלושתן את חשבונותיו של נשיא ארה"ב.

חסימת חשבונו של טראמפ שלשום באה אחרי שני ציוצים נוספים שלו: באחד כינה את תומכיו "פטריוטים", ובשני הודיע שלא יגיע לטקס ההשבעה של הנשיא הנבחר ביידן.

החברה מקליפורניה הציגה את החסימה כניסיון למנוע מהנשיא להסית לאלימות, כדי שאירועי יום רביעי בגבעת הקפיטול לא יחזרו על עצמם. כל אלפי הציוצים של טראמפ מארבע השנים האחרונות פשוט נעלמו מהרשת. טראמפ עצמו ניסה לצייץ מחשבונות אחרים, כולל זה של נשיא ארה"ב, שממנו הזהיר מהניסיון להשתיק 75 מיליון אנשים. "אנחנו לא נושתק", כתב באותיות גדולות, "נבדוק אופציה להקמת פלטפורמה משלנו".

כאמור, בימין זועמים על טוויטר שבחרה במהלך אורווליאני להפליא. נזכיר כי כבר במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות תקף טראמפ את ה"ביג־טק" - ענקיות הטכנולוגיה מעמק הסיליקון - שבחרו צד, לשיטתו. טראמפ עצמו גילה את הכוח העצום של התקשורת באמצעות טוויטר כבר ב־2011. אין ספק שחסימת ערוץ התקשורת הישיר והעיקרי עם תומכיו היא מכה עבורו, אך בקרב כמה מאוהדיו שפגשתי ביום שישי בוושינגטון, המהלך רק יגביר את התמיכה בו. "הטראמפיזם לא הולך לשום מקום. ככל שיתקפו אותו יותר, כך נתמוך בו יותר", אומר לי פול, שהגיע מאיידהו לעצרת עם שניים מחבריו.

הזעם נגד טוויטר גדול בקרב השמרנים, אך לא חד־משמעי. לא כולם במחנה השמרני אוהבים את הציוצים של הנשיא, וגם לא את העובדה שטוויטר הפך לכלי העבודה המרכזי שלו. אין ספק שרפובליקנים רבים לא אהבו גם את הציוץ שלו נגד פנס בשבוע שעבר, כשסגן הנשיא עשה את עבודתו בקונגרס במהלך ספירת האלקטורים. אבל השתקתו היא מהלך מרחיק לכת. באמריקה, צריך להזכיר, חופש הביטוי הוא ערך עליון. זו הסיבה שרבים מדברים כבר על חלופות כמו הרשת החברתית "פרלר", Parler.

3. התקשורת מבקשת את ראשו. הרפובליקנים לא יסתכנו בהדחת הנשיא 11 יום לפני העברת השלטון בוושינגטון. ל"ישראל היום" נודע כי הסנאטורים הרפובליקנים ינסו לנווט בין רצון התקשורת האמריקנית, יחד עם הדמוקרטים שרוצים את ראשו של הנשיא, לבין כיבוד 74 מיליון בוחרים אמריקנים שרואים בטראמפ את מנהיג המפלגה הרפובליקנית. בהחלט משימה לא פשוטה. הסנאטור לינדסי גרהאם חש על בשרו את הכעס של הרפובליקנים אחרי שיצא נגד הנשיא במהלך הדיון בסנאט, זמן קצר לאחר הפריצה הבזויה. מפגינים בשדה התעופה רייגן בוושינגטון גידפו אותו. הסנאטורים הרפובליקנים מבינים כי הצטרפות ליוזמה הדמוקרטית תפחית את הסיכוי שלהם להיבחר בעוד שנתיים או בבחירות הבאות שלהם.

ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים האמריקני, החליטה להגיש כתב הדחה נגד הנשיא טראמפ אם הוא לא יפרוש, אך ללא שיתוף פעולה מצד הרפובליקנים בסנאט אין לכך היתכנות. הנשיא הנבחר ביידן הודיע כי לא יתערב. ג'ים ג'סטיס, המושל הרפובליקני של וירג'יניה המערבית, לא מבין מדוע אמריקה צריכה את המהלך המפלג הזה רגע לפני מעבר השלטון, ועוד אחרי שטראמפ הצהיר שלשום כי מובטחת העברת מושכות תקינה ושקטה.

השאלה הגדולה היא כיצד ינהגו הסנאטורים הרפובליקנים מול המהלך של הדמוקרטים. מאחורי הקלעים נערך כעת קרב אמיתי בנושא, ולהבנתי הסנאטורים הרפובליקנים יאפשרו לדמוקרטים בסנאט ולעומד בראשם, צ'אק שומר, לקדם את המהלך, אך מבלי לסייע לו. הסנאטורים הרפובליקנים מוצאים את עצמם בין תאוות התקשורת האמריקנית לראשו של טראמפ לבין 74 מיליון בוחריו, שזוכרים לו את כל הדברים הטובים שעשה.

אין אמריקני שפוי שאהב את התמונות מהקונגרס ב־6 בינואר, אבל מכאן ועד להדחה של נשיא מכהן – המרחק עצום. מהלך כל כך קיצוני ודרמטי, ימים לפני סיום הכהונה, עומד בסתירה לרעיון האחדות באמריקה שעליו מדבר הנשיא הנבחר ביידן. גם הסנאטורית מאלסקה, ליסה מורקווסקי, קראה להתפטרותו ובכך הפכה לראשונה בבית העליון שעושה זאת, אך לא ברור אם תעזור להרשיעו בהליך הדחה.

ההערכה היא כי פלוסי מבצעת את המהלך מתוך טינה אישית לטראמפ, ובעיקר כדי למנוע ממנו כל סיכוי לשוב ב־2024. אולם רבים סבורים שצעד כזה רק יחזק את הקשר בין טראמפ לתומכיו. כך או כך, בתקשורת המודפסת נראה כי הכותרות כמעט זהות: ה"ניו יורק טיימס" כתב בעמוד השער כותרת גדולה יחסית עם המילים "קריאות גוברות להדחת טראמפ". ב"וול־סטריט ג'ורנל" כתוב באופן לקוני: "טראמפ ניצב בפני קריאות להדחתו", ואילו ב"ניו יורק פוסט" הודפסה על השער המילה "מגעיל" (משחק מילים עם המילה "למרוד").

התקשורת מצאה הזדמנות אדירה לסגור חשבון והיא צולבת כעת את טראמפ. פורעי החוק שפרצו לקונגרס סיפקו הוכחה לכל טענותיה, והישגיו הגדולים לא יעמדו לו. שערי העיתונים אומרים הכל: ביטויים כמו בגידה, המרדה, התקוממות, טרור מבית, הפיכה - שולטים בשיח. הקרע בין לפחות מחצית מאמריקה לבין התקשורת העוינת את טראמפ הוא סופי. עובדה שבמדד שביעות הרצון היומי של מכון רסמוסן, דווקא חל שיפור במעמדו של טראמפ: בימים שחלפו מהתקרית בקפיטול, רמת שביעות הרצון מהנשיא היוצא כמעט חצתה את רף ה־50 אחוזים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו