דווקא באמריקה, שבה לוח הזמנים הפוליטי מדויק כמו שעון, ההשבעה הראשונה נדחתה בשבועות ארוכים. הקונגרס הראשון ציפה כי הממשל הראשון יתחיל את פעילותו ב־4 במארס 1789, אבל תנאי מזג האוויר הקשו על המחוקקים להגיע לניו יורק - הבירה הראשונה תחת החוקה. הקונגרס סיים לספור את קולות האלקטורים רק ב־6 באפריל, והכריז על ג'ורג' וושינגטון כנשיא הראשון ועל ג'ון אדמס כסגנו.
הבשורה על בחירתו של וושינגטון הגיעה לאחוזתו שבווירג'יניה רק בחלוף כמה ימים. עם קבלתה, הוא לווה מזומנים כדי לממן את הנסיעה, ויצא למסע בכרכרה, רכוב על סוס ואפילו בהפלגה על דוברה. הוא הושבע לנשיא הראשון ב־30 באפריל.
ההשבעה לא עברה בלי תקלה משונה רגע לפני: כשוושינגטון וסגל א' של הרפובליקה החדשה הגיעו לפדרל הול ("אולם הפדרציה") שבוול־סטריט, מישהו הבחין שעותק הברית החדשה, עליו אמור היה להישבע הנשיא נשכח. למרבה המזל, בסמוך למקום היתה לשכה של הבונים החופשיים שסיפקה את הספר.
הנשיא הראשון שהושבע בוושינגטון, הבירה החדשה, היה תומאס ג'פרסון, שהעדיף להפגין פשטות: הוא צעד ברגל מבית האירוח לטקס השבועה בגבעת הקפיטול ובחזרה. ייתכן שהחוויה לא היתה לרוחו, ואולי גם הגיל נתן את אותותיו, כי בכהונתו השנייה הוא כבר הגיע מההשבעה בקפיטול אל הבית הלבן כשהוא רכוב על סוס.
ההשבעה השנייה של ג'פרסון השיקה שתי מסורות: הבית הפתוח - הזמנה לכל המעוניינים להגיע ולברך את הנשיא, ומצעד ההשבעה - שמיסד את התהלוכה הספונטנית של עובדי מספנה שליוו את ג'פרסון לאחר ההשבעה. אנדרו ג'קסון נודע עוד לפני השבעתו כטיפוס חם מזג ושובר מסורות, ואולי לכן לא יכול היה לסבול את התפרצות המוני האזרחים לבית הלבן, ששברו בדרכם רהיטים וחרסינה - ופשוט נמלט מהבית הלבן דרך החלון.
על שמו של וויליאם הנרי הריסון, הנשיא השביעי, רשומה הכהונה הקצרה ביותר. הסיבה: הריסון נשא את נאומו הארוך - הארוך בתולדות ההשבעות, נכון לאז - למרות מזג האוויר הסוער, ואם לא די בכך, הוא גם עשה זאת ללא מגבעת, מעיל וכפפות. בערב הוא אירח נשף. שלושה שבועות אחר כך הוא פיתח דלקת ריאות, וכעשרה ימים אחר כך מת. בתקופתו האמינו שהתקרר במהלך הנאום. כזכור, השנה הוחלט לערוך את טקס ההשבעה במבנה סגור בשל גל הקור הקיצוני.
התאריך 20 בינואר נקבע כמועד השבעה קבוע עם אשרור התיקון ה־20 לחוקה, ב־1933. הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט היה הראשון שהושבע במועד החדש, לכהונתו השנייה.
חלק מטקסי מתן השבועה נערכו בתנאים לא־חגיגיים בעליל: ב־1901, תיאודור רוזוולט הושבע בבית פרטי בבאפלו, ניו יורק, לאחר רצח הנשיא מקינלי; ב־1923, קלווין קולידג' הושבע לאור עששית בסלון החווה המשפחתית בוורמונט, לאחר מותו של הנשיא הארדינג; וב־1963, הנשיא לינדון ג'ונסון הושבע במטוס לאחר רצח קנדי.
ככל שהתקדמה הטכנולוגיה, כך גם טקס שבועת האמונים נעשה פומבי יותר ויותר. ב־1789 רק חברי הקונגרס שמעו את נאום ההשבעה של וושינגטון. ב־1845, כשג'יימס פולק הושבע לנשיא ה־11, ישב לצידו סמואל מורס ושיגר את הדברים לעולם כולו באמצעות הטלגרף. ב־1857 ג'יימס ביוקנן הפך לנשיא הראשון שהשבעתו צולמה והגיעה לעיתונים. ב־1897 וויליאם מקינלי הפך לנשיא הראשון שהשבעתו הוסרטה. ב־1925 הרדיו העביר את נאומו של קולידג', וב־1949 הארי טרומן היה הנשיא הראשון שהשבעתו שודרה בטלוויזיה. ב־1996 שודרה ההשבעה של ביל קלינטון באינטרנט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו