מוסד חשוב או "טיפול מיוחד" למקורבים? ביידן חנן את בנו - והצית דיון על המנהג ההיסטורי

עוד מימי האבות המייסדים של ארצות הברית, מוסד החנינה איפשר למנהיגים לפעול למען פיוס היסטורי • אך ההליך, המועגן בחוקה האמריקנית, שימש גם לפטור מעונש מקורבים ובעלי שררה

ג'ו והאנטר ביידן, השנה. חקירה רגישה. צילום: אי.פי

ההודעה על מתן החנינה של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן לבנו האנטר ביידן לפנות בוקר (בין ראשון לשני) במהלך שנוי במחלוקת, גרר ביקורת קשה על שיקול דעתו של הנשיא ועל המוסד של חנינות נשיאותיות באופן כללי. הנשיא, שהבטיח שלא לתת חנינה לבנו שהורשע בעבירות של סמים ונשק, אך החליט להפר את הבטחתו לאחר שלטענתו ביידן זכה ל"טיפול מיוחד" בשל היותו בנו.

"היום חתמתי על חנינה לבני האנטר. מהיום בו נכנסתי לתפקיד, אמרתי שלא אתערב בקבלת ההחלטות של משרד המשפטים, ועמדתי במילה שלי גם כשראיתי את בני מובא למשפט סלקטיבי ולא הוגן. ללא גורמים מחמירים כמו פשע ורכישות כלי נשק רבים, אנשים כמעט אף פעם לא מובאים למשפט אך ורק בגלל האופן שבו מילאו טופס בקשה לאקדח. מי שאיחרו לשלם מיסים בגלל התמכרויות חמורות, מקבלים בדרך כלל עונשים לא פליליים. ברור שהאנטר קיבל יחס שונה", טען הנשיא.

ג'ורג' וושינגטון. הראשון שהעניק חנינה , צילום: GettyImages

הזכות של נשיא ארצות הברית לחון פושעים מעוגנת בסעיף השני של החוקה האמריקנית שם נכתב: "לנשיא יהיה הכוח להעניק פטור או חנינה למי שביצע עבירה נגד ארצות הברית, מלבד במקרים בהם הודח מתפקידו". הסעיף נכנס לשימוש מהר מאוד, בימיה הראשונים והפרועים של הדמוקרטיה הצעירה. בשנת 1795 חנן הנשיא הראשון, ג'ורג' וושינגטון, שניים ממשתתפי "מרד הוויסקי", התקוממות של חקלאים עניים במדינת פנסילבניה נגד המיסים החדשים שנועדו לממן את עלויות מלחמת העצמאות האמריקנית.

צ'ארלס קושנר, צילום: AP

חנינה היסטורית אחרת ניתנה על ידי הנשיא אנדרו ג'ונסון עבור כל החיילים שלחמו במסגרת הקונפדרציה של מדינות הדרום במהלך מלחמת האזרחים, פחות משלוש שנים לאחר סיום המלחמה בניצחון האיחוד הצפוני. המהלך עורר ביקורת חריפה מצד רבים בצפון, שראו בלוחמי הקונפדרציה מורדים ובוגדים. במהלך המאה העשרים, זכה לראשונה נשיא אמריקני לחנינה נשיאותית. הנשיא ג'רלד פורד חנן את קודמו בתפקיד, ריצ'רד ניקסון, שהורשע במסגרת פרשת ווטרגייט, אחת מהפרשות החמורות בהן הסתבך נשיא אמריקני אי פעם.

בעוד נשיאים ביקשו להשתמש באפשרות החנינה על מנת לאפשר תהליכי פיוס היסטוריים או מניעת סגירת חשבונות פוליטיים, גם למתן חנינה לבני משפחה שהסתבכו עם החוק אינו חסר תקדים בהיסטוריה המסועפת של הפוליטיקה האמריקנית. בשנת 2001 חנן הנשיא ביל קלינטון את אחיו למחצה, השחקן והזמר רוג'ר קלינטון, שישב בכלא פדרלי לאחר שהורשע בעבירות סמים. גם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ חנן את צ'ארלס קושנר, אביו של חתנו ג'ראד קושנר, בשנת 2020 לאחר שזה הורשע בשנת 2005 בהעלמת מס ובחבלה בהליכי משפט לאחר ששכר פרוצות על מנת לפתות את גיסו ולתעד זאת. החנינה זכתה לביקורת מכל קצוות הקשת הפוליטית והצטרפה לביקורת הולכת וגוברת על היעדר מגבלות על מוסד החנינה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר