כשהמוזיקה פסקה - סיכום הלילה העצוב במחנה האריס: "אמריקה לא הייתה מוכנה"

בשעה רבע לאחת אחרי חצות, לאחר שסדריק ריצ'מונד, הודיע למאות הבודדות של הנוכחים שעדיין נותרו באירוע באוניברסיטת הווארד, שסגנית הנשיא לא תגיע אמר לי חברי ממטה האריס: "ייתכן ואמריקה לא הייתה מוכנה לנשיאה ראשונה ועוד בת מיעוטים".

לדבריו, "זה בלט למשל עם המצביעים ההיספנים שלהם קול מכריע בכמה מהמדינות המתנדנדות והם העדיפו את הגבר הלבן למרות שהוא מזלזל בהם".

סיבה מהותית נוספת לשיטתו, היא אי היכולת של האריס להציג מענה ראוי לסוגיות הכלכליות, ולבעיית ההגירה הלא חוקית. ובכלל הוא אומר, "לא היה לנו מספיק זמן לבנות אותה כמועמדת, בגלל כניסתה המאוחרת למירוץ". והקול היהודי? "הוא כנראה השפיע בפנסילבניה, כי בכמה מפרברי פילדלפיה למשל ראינו ירידה של ממש בהצבעה להאריס לעומת ביידן". עם זאת, הוא מתעקש, מה שהכריע את הכף היה הקול ההיספני והגברים הלבנים.

אני לעומתו בחרתי לשים במקום הראשון של הסיבות לכשלון הדמוקרטים את הכלכלה, כי זה היה הנושא שהאמריקנים בעצמם הציבו במקום הראשון כנושא החשוב ביותר בבחירות. האינפלציה בארה"ב גבוהה, יוקר המחיה מעיק והאריס לא הצליחה להציג חזון של ממש בנושא, למעט כמה הצעות נקודתיות לסיוע למגזרים חלשים, על חשבון משלם המיסים.

מסיבה עצובה

המסיבה הצבעונית והחגיגית שארגן מטה המפלגה הדמוקרטית דעכה אט אט עם זרימת התוצאות, וכשהתברר שהאריס לא תגיע, נאלץ הדי ג'יי להודיע שהיא נסגרה. היו הרבה פרצופים מודאגים, היו מי שדמעו, והאווירה הייתה עגומה גם באולפני הרשתות המרכזיות, למעט פוקס.

בהסתכל על אובדן הרוב הפופולרי - כלומר סך הקולות של המצביעים הנתון שהדמוקרטים מנצחים בו בקביעות כבר שנים - כשלונה של האריס עצום. נתונים נוספים שמלמדים על כך הם למשל הכפלת מספר הגברים השחורים שהצביעו לטראמפ וסייעו לו מאוד לנצח בג'ורג'יה, צפון קרוליינה ופנסילבניה. מדוע? כי מטה האריס לא הצליח לחבר אותם, או כמו שאומרים זאת באמריקה - to engage - לרעיון של נשיאה בת מיעוטים שבאמת תדאג להם. אפילו מסעותיו של הנשיא לשעבר אובמה במחוזות הללו לא הועילו.

ערכי המשפחה ההיספנית

הצבעה משמעותית יותר הייתה של ההיספנים, יוצאי מדינות הלטינו אמריקניות המהווים כוח חשוב ומשמעותי במדינות רבות. "חששנו שזה עשוי לקרות" אומר החבר ממטה האריס "ראינו שהם לא שבעי רצון ממנה ושטראמפ למרות התבטאויותיו מצליח להפחיד אותם ממהלכים פרוגרסיביים, למשל בתחום המרת המין". ההיספנים הם חברה המקדשת ערכי משפחה, שמרנית יחסית, ולכן נבהלה מהצד הפרוגרסיבי בתחומים הללו של המפלגה הדמוקרטית ושל האריס.

הלן ג'ונסון, אשה ממוצא אפרו-אמריקני שמעידה כי רקדה פעמיים במסיבות הניצחון של ברק אובמה, אמרה לפני צאתה מהאירוע בוושינגטון כי האריס הייתה מועמדת טובה אבל העובדה שהושלכה למירוץ ברגע האחרון הייתה בעוכריה. לדבריה, יכול להיות שהיה צריך לשכנע את הנשיא ביידן לפרוש מוקדם בהרבה, לקיים פריימריז מהירים ולהכין את מי שייבחר טוב יותר עבור הקמפיין.

האריס, וכך נכתב בטורים שלי מאז הוכתרה, הייתה מועמדת בלית ברירה, אין לה את הכריזמה הנשיאותית כמו של אובמה, קלינטון ואפילו ביידן, לא את הניסיון ולא את הצלחות ביצועיות ברמה גבוהה. בראיונות היא לא התעלתה ורשמה רגעי מבוכה רבים, למרות סיוע נרחב שקיבלה מכמה מכלי התקשורת המרכזיים שחיפו על כשלונה במדיניות כלפי ההגירה הבלתי חוקית.

תבוסה היסטורית בגזרת היהודים

בהקשר שלנו היא ניסתה ללכת על הגדר, מחד להבטיח שלישראל תהיה יכולת הגנה עצמית ומנגד לסיים את המלחמה ולהביא שלום לישראלים ולפלשתינים. שני הצדדים לא השתכנעו, הקול הערבי הלך איתה חלקית בלבד, רבים הצביעו עבור המועמדת השלישית ג'יל שטיין ואחרים הצביעו לטרמפ מאותן סיבות של סלידה מפרוגרסיביות במישור המשפחתי חברתי.

בגזרת הקול היהודי היא רשמה הפסד היסטורי. הקול היהודי במדינות השונות הסתובב סביב 40% לטראמפ, סוג של שיא למועמד רפובליקני, קצת מזכיר את הישגו של רייגן. והקול הזה סייע לנצחון של טראמפ בפנסילבניה ובפלורידה. יהודי ארה"ב, אחרי התקפות אנטישמיות ואוירה עויינת ברחוב מאז המלחמה, בתוספת הדיווחים על עצירת משלוחי כלי נשק, הם אלו שהביאו לתוצאה הנדירה.