שני סגנונות קמפיין שונים לחלוטין מתגלים בעשרת הימים האחרונים לפני הבחירות בארה"ב, כשדונלד טראמפ וקמלה האריס מנצלים כל קלף אפשרי בדרך לבית הלבן.
במקרה של טראמפ, הוא עצמו המנוע של הקמפיין. הוא משדר להט, תשוקה ואמביציה עזה לנצח ולהיות נשיא ארה"ב ה-47. הוא מכסח בסגנונו הידוע יריבים, מוביל עצרות מלאות אנרגיה, מפזר הבטחות כמה אצלו יהיה טוב ובעיקר מבהיר שהכל מתחיל ממנו ונגמר אצלו. "טראמפ, טראמפ, טראמפ", חוזרת הקריאה בעצרות שלו.
אצל האריס המצב ממש ההפוך. מטה הבחירות שלה והמון אנשים שרוצים בניצחונה מסייעים לה. ברק אובמה חזר להוביל עצרות בחירות, כאילו הוא עצמו היה המועמד. הילארי קלינטון מתראיינת לטובתה. בעלה ביל, תורם את חלקו לקמפיין. זמרים, אושיות תרבות, וכמובן תקשורת אוהדת, ממש מפלסים לה את הדרך. אך האריס עצמה מנגד, נינוחה, רדומה משהו, מהוססת, נראית כמו שכנה טובה, אבל לא כמו מישהי שנואשת להיות הנשיאה הראשונה של אמריקה. הלחץ ההכרחי של הרגע האחרון פשוט לא נובע ממנה.
באין התלהבות למענה, מטה האריס מקדיש הרבה מאוד אנרגיות נגד טראמפ. היא ואנשים מטעמה מגדירים אותו כסכנה לדמוקרטיה, וכדיקטטור בפוטנציה. הם מזכירים את מאורעות 6 בינואר 2021 ומציפים את הציבור האמריקני בציטוטים של יוצאי ממשל טראמפ, אשר הבהירו שלא יתמכו בו. האריס אגב עשתה בימים האחרונים ניסיון ממשי להעביר לצידה רפובליקנים שונאי טראמפ. היא הופיעה לצידם בעצרות בחירות ולשם כך התראיינה בפוקס ניוז. עד כה אין אינדיקציות להצלחת המהלך.
טראמפ כמו טראמפ ממשיך ללחוץ במלוא הכוח על נקודות החולשה של האריס, ועושה זאת בשפה החריפה השמורה רק לו. הוא מגדיר את יריביו הדמוקרטים כ"אויבים מבפנים", אומר שהאריס היא המועמדת הקיצונית ביותר שהייתה אי פעם לנשיאות וטוען שיש לבדוק אותה מנטלית. אף שבקרב תומכיו יש רבים שלא אוהבים את הסגנון, הם מבדילים בין האמירות לבין המדיניות. כריס סנונו, מושל ניו המפשייר שתמך בניקי היילי, נשאל בראיון קשוח מדוע הוא תומך בטראמפ. "אני לא אוהב את הסגנון אבל תומך במדיניות", השיב.
טראמפ יקיים ביום ראשון אירוע בחירות ענק במדיסון סקוור גארדן במנהטן, זאת אף שסיכוייו לנצח בניו יורק קלושים. למה? הדוברת שלו לשעבר, קליאן קונווי, הסבירה כי הסמליות שבמיקום הזה, וההנחה שיהיה סיקור ארצי של העצרת בתקשורת האמריקנית, הם המניע. מנהטן היא הרי בירת התקשורת האמריקנית וניו יורק היא סמל. כלומר המטרה לתת דחיפה ארצית לקמפיין. זו רק דוגמה אחת לצורת חשיבה לא שגרתית של טראמפ ומטה הבחירות שלו.
מה שלא פחות מעניין, היא התגברות ההצבעה המוקדמת, שהפעם גם הרפובליקנים שותפים לה. נכון לעכשיו, כ-30 מיליון אמריקנים הצביעו בדואר או בהצבעה המוקדמת. למעשה, טראמפ עצמו הודיע בראיון לרדיו פוקס ניוז, כי בכוונתו להצביע בהצבעה מוקדמת. הוא קרא לבוחריו לעשות זאת גם. גישה זו הפוכה לקו שהובילו טראמפ והרפובליקנים במערכות הקודמות, ואשר הובילה בין היתר לוויכוח על אמינות התוצאות ב-2020.
במקביל לעצרות ההמוניות, הקרב הגדול הנוסף בין שתי המפלגות יהיה על הנעת הבוחרים. השאלה מי יצליח לגרום ליותר בוחרים לצאת ולהצביע עשויה להיות הגורם שיכריע את הבחירות, בפרט שהקרב נראה צמוד על פי הסקרים.
ה"ניו יורק טיימס" מדווחים למשל כי הרפובליקנים השקיעו 10 מיליון דולר בעידוד הצבעה מוקדמת בפנסילבניה. ואולם עד כה, מספר הבקשות להצבעה כזו שהוגשו על ידי דמוקרטים רשומים, עולה בהרבה על הבקשות של רפובליקנים. במילים אחרות, גם אם טראמפ מקרין התלהבות ואפילו אם ישתמש בהצבעה המוקדמת, הבחירות עדיין צמודות ועדיין פתוחות.
סקר אחרון של ה"ניו יורק טיימס" וסיינה קולג' מצביע על תיקו מוחלט בין המועמדים, כשכל אחד מהם מקבל 48 אחוזים מקולות הבוחרים. התוצאה הזו, שהגיעה פחות משבועיים לפני יום הבחירות וכשמיליוני אמריקנים כבר הצביעו, אינה מבשרת טובות להאריס. בבחירות האחרונות, הדמוקרטים הובילו בקולות העם גם כשהפסידו באלקטורים ובבית הלבן. הם ציפו מהאריס להוביל ברמה הארצית כסימן לכך שתצליח במדינות המתנדנדות החשובות כמו מישיגן, פנסילבניה וויסקונסין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו