הבחירות לנשיאות בארה"ב: הקרב על כל קול מגיע גם לארץ ישראל

הקרב על נשיאות ארה"ב נכנס לישורת האחרונה, והוא מתנהל לא רק בשטחה של המעצמה החזקה בעולם. כ־9 מיליון אזרחים אמריקאים חיים מחוץ לגבולות ארה"ב, ורשאים להצביע בבחירות שייערכו ב־5 בנובמבר.

כשהתחרות בין שני המועמדים לנשיאות צמודה כל כך, הקול של האמריקאים מחוץ לאמריקה יכול להכריע, ועל כן שתי המפלגות הגדולות - המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית - מחזרות במרץ אחרי הבוחרים בכל רחבי הגלובוס.

לשתי המפלגות יש מערך של סניפים ונציגים בארצות שרחוקות מארה"ב גאוגרפית, אך מתהדרות בכמות גדולה של בעלי דרכונים אמריקאים. היכן הם נמצאים? אמריקאים יש בכל מקום, ובכל זאת בארבעה מוקדים המספרים מצדיקים את המאמץ הארגוני של החפצים להתיישב בחדר הסגלגל של הבית הלבן: גרמניה, בריטניה, מדינות סקנדינביה וגם - מפתיע או לא - מדינת ישראל.

האזרחים האמריקאים המתגוררים בגרמניה ובבריטניה נחשבים, ברובם הגדול, לבעלי נטייה לתמוך במועמדים של המפלגה הדמוקרטית, ומשום כך היא זו שמפעילה בשתיהן מנגנון של קמפיין אגרסיבי. המטרה ברורה - אף שהבוחרים האלה חיים בלונדון או בברלין, הם משויכים לאותה מדינה בארה"ב שממנה הגיעו לאירופה, ולכן קולותיהם מתווספים אל סך הקולות במדינת האם. אם מדובר במדינה מתנדנדת כמו אוהיו, פנסילבניה ואחרות, המצביעים מהגולה האמריקאית עשויים להיות הגורם שיטה את הכף ימינה או שמאלה.

למפלגה הדמוקרטית יש נציגות גם בישראל, אך הקמפיין המשמעותי שמתנהל כאן נעשה דווקא על ידי המפלגה הרפובליקנית. "בישראל יש יותר מחצי מיליון זכאים לבחור בבחירות האמריקאיות", מספר אריאל סנדר, מנהל הקמפיין של המפלגה הרפובליקנית בישראל.

הנתונים ההיסטוריים מעידים על מגמת עלייה בהצבעת הישראלים-אמריקאים: בבחירות 2016, כאשר טראמפ התמודד לנשיאות בפעם הראשונה, הצביעו למעלה מ-160 אלף בעלי זכות בחירה מישראל. בשנת 2020 המספר עלה ל-170 אלף. "במערכת הבחירות הזו הצבנו מטרה להגיע ל-350 אלף בעלי זכות בחירה, ולשמחתנו אנחנו כבר מעל 300 אלף בעלי זכות הצבעה שנרשמו והצביעו בבחירות האלה", מדגיש סנדר.

"בניגוד לתוצאה הרווחת אצל היהודים בארה"ב, שבקרבם המפלגה הדמוקרטית מקבלת באופן מסורתי בין 75 ל־80 אחוזים מהקולות, כאשר לרפובליקנים הולכים הקולות הנותרים, הרי שבישראל המצב הפוך, ואף יותר מכך. יותר מ־85 אחוזים מצביעים בישראל למפלגה הרפובליקנית ולמועמדה לנשיאות", מדגיש סנדר.

תהליך ההצבעה עצמו מורכב ומגוון. "בשל השוני בכללי ההצבעה בין המדינות השונות בארה"ב, יש הבדלים ניכרים בשיטות ההצבעה", מבהיר סנדר. "בין השיטות תמצאו הכול - הצבעה בפקס, בדואר אלקטרוני, בדואר רגיל ובשגרירות". מועדי ההרשמה להצבעה שונים גם הם בין המדינות: באלסקה, בארקנסו ובדרום קרוליינה ההרשמה הסתיימה ב-6 באוקטובר, ואילו במדינות כמו אוהיו, פלורידה, טקסס וג'ורג'יה היא הסתיימה ב-7 באוקטובר.

סיפורה של נינה ספירו, אלמנה ירושלמית בת 91, ממחיש את השינוי בדפוסי ההצבעה. ספירו, המתארת את עצמה כדמוקרטית מלידה מברוקלין, שינתה את דעתה הפוליטית במהלך השנים. "אפשר למלא עמודים בתיאור ההרסנות של תהליך המחשבה הדמוקרטי, והקמפיין של האריס-וולץ הוא פשוט מפחיד!" היא אומרת. כיום היא פעילה בעידוד בני משפחתה להצביע לרפובליקנים.

"מידת ההיענות בבחירות האלה היא היסטרית והיסטורית! אין צורך כלל בדף מסרים, מכיוון שהציבור מבין שכדי להציל את מדינת ישראל מארבע שנות ממשל של קמלה האריס, אשר יהיה מבוסס על כוחות פרוגרסיביים שונאי ישראל, חייבים לעשות מעשה ולרוץ להצביע. בעניין הזה אין כמעט הבדל בין ישראלים ילידי ארה"ב לבין אלה שנולדו בישראל ורכשו אזרחות אמריקאית במהלך חייהם. החשש מקמלה האריס בוער וחד".

גם המפלגה הדמוקרטית אינה זונחת לגמרי את הזירה הישראלית, אם כי פעילותה מצומצמת בהרבה, ולגרסת יודעי דבר תקציב הקמפיין שלה בישראל בקושי מגרד את עשירית התקציב הרפובליקני. הדמוקרטים מספקים שירותים שונים לבוחריהם, כולל הסדר עם חברת DHL לשליחת מעטפות הצבעה למדינות הדורשות זאת.

איתן קושניר, יו"ר "דמוקרטים אמריקאים בישראל", מאשר שגם הם מסייעים לבוחרים ברישומם המוקדם, מוודאים שקיבלו בזמן את חומר ההצבעה מהמחוזות שבהם הם רשומים ועוזרים בכל הקשור בשליחת גיליונות ההצבעה.

משימתם להניע את קהל הבוחרים האמריקאים המתגוררים בארץ להצביע עבור קמלה האריס קשה בהרבה. קושניר משוכנע ש"בזמן כהונתה כסגנית נשיא, קולה של האריס בסנאט היה זה ששבר את השוויון והביא סיוע לישראל. היא תמשיך את הקו ההיסטורי של ארה"ב בעולם כולו", מבטיח קושניר ומוסיף ש"יהודים בארצות הברית חייבים להיזהר מטראמפ מכיוון שהוא סוחר באנטישמיות".