ניסיון ההתנקשות השני בטראמפ: האמריקנים "התרגלו"?

"חטפתי כדור בראש בגלל מה שאתם אומרים נגדי", האשים דונלד טראמפ את קמלה האריס בעימות ביניהם רק ביום שלישי לפני שבוע. לא הוא ולא אף אחד אחר יכול היה לדמיין שאחרי חמישה ימים בלבד, רובה צלפים שוב יכוון לעברו ורק במזל גדול הכדורים יחמיצו.

בשונה מניסיון הרצח הראשון של טרמאפ בפנסילבניה לפני חודש וחצי, שהמניע לו לא ברור, הרי שהפעם המוטיבציה הפוליטית לא מוטלת בספק. ריאן ווסלי ראות', הוא מתנגד חריף של טראמפ שלא היסס לבטא את דעתו ברשתות החברתיות.

אין ספק שהאיבה הזו לנשיא לשעבר, גרמה לו לדחוף את קנה הרובה אל בין גדרות מגרש הגולף בו שיחק טראמפ בשעות הבוקר של יום ראשון. המעשה של ראות' הוא ביטוי נוסף לאווירה הפוליטית המתוחה עד הקצה בארה"ב. כבר למעלה מעשור שהקרע הפוליטי שם קיצוני ברמות כאלה שיש החוששים ממלחמת אזרחים. הפלישה האלימה לקונגרס ב-6 בינואר 2021 הייתה צעד אחד לפני התפרצות כזו. שני ניסיונות הרצח של טראמפ הם עדות נוספת למתח הקיצוני.

יש הסבורים שהקלות הבלתי נסבלת, בה שני אמריקנים כמעט והצליחו בפער של כמה שבועות להוריד את הנשיא, תיתן השראה למתנקש שלישי. סדר היום של טראמפ הרי די ידוע. החיבה שלו למגע עם הקהל אינסופית והכרחית. העצרות שלו פומביות והמקומות אליהם הוא נוהג להגיע מוכרים לכל אמריקנים. וראוי להזכיר שברקע נמצאת גם איראן שעל פי המודיעין האמריקני מחפשת דרכים לסלק את טראמפ מהדרך.

אמריקה על כל פנים, נמצאת במקום המקוטב שבו היא נמצאת מהרבה מאוד סיבות. קודם היא מדינה קיצונית. מזג האוויר בה קיצוני. השיטה הכלכלית שלה – חופש מוחלט עם מעט מאוד גיבוי לחלשים – קיצונית. השיטה הפוליטית שלה - "המנצח לוקח הכל" - קיצונית. השיח והתרבות שלה קיצוניים מאז ומתמיד, ועליהם התווספו בעשורים האחרונים הרשתות החברתיות שהאלגוריתמים שלהן רק דוחקות יותר כל צד הרחק מחברו.

כך הגענו למצב שבו הדמוקרטים מגדירים את טראמפ כ"סכנה לדמוקרטיה", בעוד הוא, חוטף כדורים שהם גם ניסיונות לפגע באותה דמוקרטיה ממש. איך זה ייגמר? שבעה שבועות עד יום הבחירות הם המון זמן. עד כה נראה שאחרי גל האהדה הראשון לטראמפ בעקבות התמונות ההרואיות, כעת הציבור האמריקני כאילו התרגל לכך שמטורפים מנסים לירות בנשיא לשעבר. 

הקרב בינו בין האריס צמוד, כאשר נראה שסגנית הנשיא נהנית מיתרון קל. עם זאת, במיוחד בגלל שיטת האלקטורים פשוט אי אפשר לדעת. בכל הנגע לחשש מאלימות, האמת היא שלא חשוב מי ינצח, גם לאחר הבחירות המתח לא יפחת. אולי להפך. האיבה בין המחנות כה גדולה, כך שלא יהיה זה מפתיע אם בצד המפסיד יהיו מי שייקחו את החוק לידיים.