בשעה שהתקשורת האמריקנית ספרה לאחור שעות ודקות לקראת העימות, דווקא פה במרחב וושינגטון לא ראיתי תכונה מיוחדת. בדרך המובילה מהבירה למרילנד הסמוכה, ראיתי רק שלט בחירות אחד לטובת האריס-וולץ. בקמפוס של האוניברסיטה המקומית בנות התחרו בכדורגל, ובמרכז הילל של הסטודנטים היהודים נערכו אירוע אחר בזמן הדיבייט.
אפשר להבין אותם. ביחס לדרמות שטלטלו את בחירות 2024, עימות טראמפ-האריס היה בסופו של דבר דיבייט שגרתי בין מועמדים לנשיאות. שלא כמו ביידן לפני חודשיים, איש מהשניים לא קרס אבל גם לא ניצח בנוק אאוט. ניתן להעריך שאף אחד מהם לא הצליח לסחוף אחריו תומכים של השני. הקרב היה על אלה שבאמצע והם גם שיכריעו את הבחירות הצמודות.
וכאן המנחים של ABC , שעשו עבודה לא טובה, שיחקו לידיו של דונלד טראמפ. הם הפנו אליו את רוב השאלות וניסו לסגור איתו חשבונות, אך ההתמקדות בו, רק אפשרה לו להסביר הרבה מהטענות שהופנו כלפיו כל השנים. זה שיחק לטובתו.
מעבר לכך, טראמפ לא הסתכל לכיוונה של האריס אלא רק למצלמה, כלומר לציבור. זאת בשעה שהיא כמעט כל העימות הביטה אליו - בכך העבירה מסר משתמע שהוא המנהיג והיא הולכת אחריו.
האריס גם התקשתה להשיב לרבות מהטענות שטראמפ הטיח בה ובממשל ששימשה בו בתפקיד בכיר. באופן מוזר היא רשמה הרבה הערות בדפים שלפניה אך כמעט לא שיתפה את הצופים במה שכתבה. בקיצור, טראמפ הקרין חוזק, מנהיגות, ושליטה בפרטים. פה ושם ברח לו הג'ינג'י, אך מי שלא נמנה על שונאיו ולא מחבב את קמלה יוכל להתגבר על כך. בסופו של דבר הוא כן היה ממושמע ביחס לעצמו.
שאלת השאלות היא כיצד העימות ישפיע על הבוחרים העצמיים, או אלה שבאמצע וטרם החליטו במי לתמוך. טראמפ קיבל כאמור הזדמנות להסביר להם הרבה מהטענות שמוטחות בו. האריס הציגה את עצמה וסיפרה סיפור יפה. ואולם ספק אם זה מספיק כדי לשכנע את המצביעים שהיא ראויה להיות נשיאה.
שורת הסיום היא היחס לישראל. האריס ציינה פעמיים שהיא תומכת ישראל, ובזכותה להגן על עצמה בפרט נגד איראן. אם היא תנצח את העימות או את הבחירות, המשפטים האלה עשויים להיות חשובים מאוד לישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו