מאוחר מדי, דמוקרטים: אין די זמן להוביל מועמד לניצחון בבחירות

עבור הדמוקרטים, ג'ו ביידן היה צריך לפרסם את מכתב הפרישה לפני חודשים ארוכים. עכשיו פשוט אין די זמן להוביל מועמד לניצחון בבחירות. אלא אם המועמד היריב דונלד טראמפ יעשה טעויות דרמטיות.

הרצה של מועמד לנשיאות מתחילה איפשהו בהתחלת אמצע הקדנציה של הנשיא המכהן. הנוהג הכמעט קבוע הוא שהמכהן רץ בשם מפלגתו לכהונה שניה, אבל בשל הנוהג הזה עלו תהיות רבות במפלגה הדמוקרטית לגבי מועמדותו של ביידן גם לפני הבחירות הקודמות בשל גילו המתקדם.

כדי להזים את הספקות הוא עלה בריצה אתלטית קלה על הבימה לאחר נצחונו ב-2020. ולאורך רוב שנות הנשיאות בין אם בהסתרה ובין אם בפועל, נראה שהוא מתפקד היטב. את נאום ה-Don’t לאחר מתקפת 7 באוקטובר נשא בנחישות מעוררת התפעלות. אבל היום כבר ברור שהצוות המורחב שלו ושל הבית הלבן דאג להסתיר את סממני הדעיכה שלו.

ההסתרה הזו גרמה לכך שהמפלגה הדמוקרטית לא הכינה מועמד חלופי, ונותרה בעיקר עם סגנית נשיא אפורה שכהונתה נחשבת חסרת הישגים ואין לה בסיסי תמיכה ממשיים בתוך הגופים החשובים במפלגה. בתחום שהיא מופקדת עליו, ההגירה הבלתי חוקית - היא נחלה כישלון מהדהד כשלפי הערכות נכנסו לארה"ב לא פחות מ-8 מיליון מהגרים לא חוקיים בתקופת הכהונה הזו.

ההגירה הזו פגעה במיוחד בכמה מדינות מתנדנדות כמו אריזונה ונבאדה. יתרונותיה של האריס הם שהיא אישה, בת לאב שנולד בג'מייקה והוא ממוצא אפריקני שחור, אמה הודית-טמילית ובן זוגה יהודי, כלומר - אמורה לדבר למיעוטים. ועם זה, יש עליה ביקורת רבה בקהילה השחורה בשל מדיניותה שנחשבה נוקשה, כתובעת של מדינת קליפורניה. גם בקרב ההיספאנים האריס אינה פופולרית במיוחד.

להאריס אין כאמור תמיכה רחבה במפלגתה, והיטיבה לבטא זאת אחת ממנהיגות המפלגה, הסנאטורית ננסי פלוסי, שהודיעה כי לא תתמוך בה אם וכאשר הנשיא יפרוש, לעומת תמיכה של הילארי קלינטון. ועם כל זה אין למפלגה הדמוקרטית מועמדים בעלי סיכויים טובים יותר. השמות המושמעים הם אלמונים לרוב הציבור האמריקני או לא רלוונטיים כמו מישל אובמה והילארי קלינטון.

המאמצים יתנקזו לוועידה ב-19 באוגוסט, שם ינסו המועמדים השונים לשכנע את נציגי המדינות, היחידים המוסמכים להצביע על מועמד המפלגה, לתמוך בהם. המהלך של עמידה מאחורי האריס חייב לגבש רוב מוצק, אחרת כל הקמפיין יקרטע והסיכויים הנמוכים ממילא יירדו עוד.

כך או כך, הפרישה המאוחרת של הנשיא, שלצד עזרה צבאית אדירה לישראל לא בלם את מחלקת המדינה הכמעט עוינת, לא תמנע כנראה את בחירתו של המועמד הרפובליקני טראמפ.