מייסד ויקיליקס ג'וליאן אסאנג' נחת היום (רביעי) בקנברה, לאחר שהגיע להסדר טיעון עם ארה"ב והסכים להודות בכך שהוא אשם בהפרת חוק הריגול האמריקני. העיתונאי האוסטרלי הודה במסגרת הסכם הטיעון בקשירת קשר להשגת מסמכים מסווגים של צבא ארה"ב והוסכם כי לא יישלח למאסר. 14 שנים לאחר תחילת הפרשה, שגרמה למבוכה בארה"ב ובנות בריתה, הגיע הזמן להיזכר באתר שסיבך את אסאנג'.
"ספרייה ענקית של המסמכים הרגישים והסודיים ביותר בעולם"
ויקיליקס, על פי הגדרתו באתר הרשמי, הוא ארגון תקשורת בינלאומי המתמחה בניתוח ופרסום של מסמכים מצונזרים או מוגבלים הקשורים למלחמות, ריגול ושחיתות. הארגון, שנוסד על ידי אסאנג' ב-2006, מונה מספר ארגוני תקשורת בינלאומיי. ויקיליקס מגדיר את עצמו כארגון ללא מטרות רווח הממומן על ידי תרומות ציבוריות. אסאנג' עצמו הגדיר את הארגון בריאיון לעיתון הגרמני "דר שפיגל" ב-2015 כ"ספרייה ענקית של המסמכים הרגישים והסודיים ביותר בעולם".
הדליפות השנויות ביותר במחלוקת של ויקיליקס כללו מסמכים וסרטונים צבאיים מסווגים של ארצות הברית ממלחמותיה בעיראק ובאפגניסטן בתחילת שנות ה-2000, אשר לטענת הארגון חשפו סוגיות כמו התעללות באסירים שהיו תחת משמורת אמריקאית, הפרות זכויות אדם ומקרי מוות של אזרחים. הרשויות האמריקאיות טענו כי הדליפות היו פזיזות, פגעו בביטחון הלאומי וסיכנו את חייהם של סוכנים. מנגד, תומכיו הרבים של אסאנג' טוענים כי האתר הגן על חופש הביטוי וכי הניסיונות להעמידו לדין מהווים מתקפה על העיתונות.
הסערה הגדולה
באפריל 2010 פרסם ויקיליקס סרטון המתעד תקיפה אמריקאית ממסוק ב-2007, שבה נהרגו 12 אנשים בבגדאד, בהם שני אנשי צוות של סוכנות הידיעות רויטרס. ביוני נעצר אנליסט מודיעין בצבא ארצות הברית בחשד להדלפת הסרטון המסווג. האנליסט, צ'לסי מנינג, ריצה שבע שנות מאסר בכלא צבאי לפני שקיבל חנינה מהנשיא לשעבר ברק אובמה ב-2018.
שלושה חודשים לאחר מכן פרסם ויקיליקס יותר מ-91,000 מסמכים, רובם דוחות צבאיים סודיים על המלחמה באפגניסטן. באוקטובר פורסמו כ-400,000 קבצים צבאיים מסווגים המתעדים את מלחמת עיראק בין השנים 2004 ל-2009.
פרסומים אלה היוו את ההדלפה הגדולה ביותר מסוגה בהיסטוריה הצבאית של ארצות הברית.
מאוחר יותר באותה שנה חשף ויקיליקס אלפי מברקים דיפלומטיים אמריקאיים שכללו הערכות גלויות לב על מנהיגים זרים ואיומים ביטחוניים. בין היתר, נחשפו מברקים מהמלך הסעודי לשעבר עבדאללה, שבהם הוא דוחק בארצות הברית לתקוף את תוכנית הגרעין האיראנית, ומברקים אחרים העוסקים בהתקפות סייבר סיניות נגד ארצות הברית.
במקביל, אסאנג' נאבק בצו מעצר שהוצא נגדו בשבדיה בעקבות חקירה בחשד לאונס, הטרדה מינית וכפייה בלתי חוקית. הוא נעצר בדצמבר 2010 בבריטניה על פי צו מעצר אירופי. אסאנג' הכחיש את ההאשמות וטען מלכתחילה כי זוהי תואנה להסגירו לארצות הברית כדי להעמידו לדין בגין הפרסומים של ויקיליקס. ב-2011 פרסם ויקיליקס אלפי מברקים דיפלומטיים אמריקאיים שלא פורסמו קודם לכן, מתוך מאגר של יותר מ-250,000 דוחות של מחלקת המדינה.
לא פעל לבד
קבוצה של פעילי סייבר שתמכו בוויקיליקס יזמה שורה של התקפות מקוונות על ארגונים שנתפסו כעוינים לאתר. לאחר מעצרו של אסאנג' ב-2010, הם החלו להפיץ את המסמכים המודלפים ברחבי האינטרנט.
קבוצה נוספת של פעילי אינטרנט הפועלת תחת השם "אנונימוס" השביתה זמנית את אתרי האינטרנט של ענקיות כרטיסי האשראי מאסטרקארד וויזה לאחר שאלה הפסיקו לעבד תרומות לוויקיליקס וכיום, האתר מקבל תרומות במטבעות קריפטוגרפיים, כולל ביטקוין.
