צעד נוסף בדרך לקאמבק: טראמפ קרוב להבטיח את נצחונו בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית

אם לא תתחולל דרמה מטורפת, דונלד טראמפ יהפוך ביום רביעי בבוקר (שעון ישראל) למועמד דה פקטו של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארה"ב. מחר (ג') ייערכו הפריימריז במדינת ניו המפשייר. על פי כל הסקרים, טראמפ יזכה גם בה במקום הראשון במספרים שכבר לא יאפשרו לכל מועמד או מועמדת אחרים, לסגור את הפער.

המועמדת היא כמובן ניקי היילי, השגרירה באו"ם לשעבר, חביבת הישראלים, האישה ש"עקבים הם אצלי כלי עבודה", שהפכה להיות היחידה מבין המתמודדים שממש מאתגרת את טראמפ. היילי מקבלת קרוב ל-40 אחוזים בניו המפשייר, לעומת 50 ויותר, מהם נהנה טראמפ. קשה להאמין שתצליח לסגור את הפער ב-48 שעות, אבל אם תפסיד יהיה זה בכבוד. בניגוד לכל המתמודדים הגברים שטראמפ ריסק, היילי – בדרך שאיש לא צפה - הגיעה "להתמודדות של שניים, ראש בראש כפי שרצינו מתחילת הדרך" – כפי שהיא מכריזה כבר כמה שבועות.

העניין המגדרי אגב משחק פה תפקיד. אחד מאותם גברים שניגפו בידי טראמפ הוא מושל פלורידה, רון דה סנטיס, שאמש (א') פרש מההתמודדות. נראה כי נשיאה-אישה היא עניין שלאמריקנים עדיין קשה להשלים אתו. הדמוקרטים הציבו אישה בהנהגתם רק ב-2016 – הילארי קלינטון כמובן – וגם היא הפסידה. יתכן שלשמרנים, כשמם כן הם, קשה לעשות זאת גם ב-2024.

על כל פנים, דה סנטיס הוא ללא ספק אכזבת המרוץ. רבים העריכו כי הוא יהיה זה שיכניס את טראמפ לבעיה. על הנייר לדה סנטיס היו את כל הסיבות לעשות זאת. הוא כריזמטי, חכם, מנהיגותי, עם ניסיון ביצועי, שמרני, ערכי, קצין לשעבר, קורא תיגר על השמאל והדיפ סטייט. בקיצור, כל מה שהמצביע השמרני אוהב, ובלי שובל הסקנדלים שטראמפ גורר אתו.

אך דה סנטיס נכשל מהרגע הראשון. הוא השיק את הקמפיין בדרך מוזרה של שיחת טוויטר עם אלון מאסק. הפלטפורמה קרסה, ומאות האלפים כלל לא שמעו את דברי השניים. זה היה משל למסע הבחירות כולו. המושל התנהג בנוקשות ובביטחון עצמי מופרז. הוא לא היה קשוב לביקורת ובעיקר לא גילה אמפטיה וחמימות אנושית, שכל כך הכרחיים במגע עם בוחרים אמריקנים. כשנשלחתי בקיץ מטעם "ישראל היום" לראיין אותו במשרדי המושל בטלהאסי, יכולתי לחוש זאת על בשרי.

תכני השיחה עם דה סנטיס - שהלוואי עלינו עוד הרבה תומכי ישראל כמותו – היו מצוינים. הוא גילה בקיאות בחומר, סיפק כותרות מצוינות אך גם תמרן באופן כזה שלא יחייב אותו, למשל, לפעול נגד איראן אם ייבחר לנשיא. כך שזו הייתה פוליטיקה במיטיבה. אך מה שלא הייתה היא רכות, חום הלב, ונכונות לשמוע. ניכר היה שאפילו יועציו הלכו לידו על קצות האצבעות ולא רק כמטאפורה – תופעה שלא ראיתי במטות אחרים.

כשדה סנטיס הבין שהקשיחות הזו תעלה לו בהפסד, כבר היה מאוחר מדי. הוא הסיר את העניבה והחליפות, הרים תינוקות בכל מחוז באייווה והשתתף בתחרויות בישול. הבוחרים כבר לא קנו את זה. גם בפוליטיקה, אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני.

וכך, אחרי מסע פריימיריז מהיקרים שהיו, המושל הכי מפורסם באמריקה השעה את הקמפיין והודיע על תמיכה בטראמפ. יתכן שיקבל תפקיד בממשל הבא אם טראמפ ינצח. יש אומרים שהוא בונה על תמיכת הנשיא לשעבר בבחירות 2028. ימים יגידו.
בינתיים, מי שגם תהנה מפירורי האחוזים שצבר בניו המפשייר, היא ניק היילי.

על פי סקר שנערך בטרם פרישת דה סנטיס, כ-40 אחוז ממצביעיו מעדיפים אותה על פני טראמפ. כך שהיילי כנראה תחצה את רף 40 האחוזים מחרתיים. בהחלט מכובד. עם זאת, טראמפ כנראה ירוויח יותר ולכן כאמור, ככל הנראה בעוד יומיים, אחרי שתי מדינות בלבד, תוכרע בפועל ההתמודדות. כי אמנם המדינה הבאה היא דרום קרוליינה, בה היילי כיהנה כמושלת, אך אפילו שם טארמפ מוביל. אחר כך אמור להגיע הסופר טיוזדיי. אולם אם היילי לא תעשה את הבלתי יאומן בקרב הנוכחי השבוע, רק כוח עליון או אסון ימנעו מטראמפ את הניצחון.

תהיה זו הפעם השלישית שיתמודד על הנשיאות, ולא במקרה. הייתי בנאום של טראמפ בוושינגטון בקיץ האחרון וחשתי על בשרי כיצד הוא מצליח לתת לקהל את כל מה שנותנים המתמודדים האחרים ביחד. תחושה שהוא מעין אבא גדול שהיה ויהיה שם בשבילם, שנלחם את מלחמת ההישרדות היומיומית כמותם, שכוחות גדולים ממנו ומהם עומדים בדרכם בחוסר הוגנות, שמחזיר את האמונה שלהם בעצמם, בצדקת הדרך ובעוצמתה של אמריקה.

עם הנוסחה הזו, טראמפ על פי סקרים, מנצח את ג'ו ביידן בסתיו הבא. יש לו כחצי שנה לחרוש את אמריקה כדי לעשות זאת.