וריאנט האומיקרון, צילום: GettyImages

בעולם בכלל ובישראל בפרט מקווים ששיא גל האומיקרון עבר, אבל תת-הזן של הווריאנט מעורר דאגה מפני עוד שינוי דרמטי בתסריט שבו אנו נמצאים בשנתיים האחרונות.

על פי ארגון הבריאות העולמי זן האומיקרון המקורי, ה-1.BA, הוא עדיין הדומיננטי ביותר. עם זאת, כמה מדינות מדווחות לאחרונה על עלייה במקרי ההידבקות בתת-הזן - BA.2.

עוד שינוי בתסריט? הדמיה של ריצוף גנטי, צילום: GettyImages

כזכור, כבר לפני יותר משבועיים דווח גם על ידי משרד הבריאות הישראלי כי מתבצע מעקב אחריו הווריאנט. חשוב לציין כי דבר קיומו של ה-2.BA נחשף כבר בסוף נובמבר, לאחר שאותר בדרום אפריקה (המדינה שממנה הגיע האומיקרון לעולם).

לפי נתוני משרד הבריאות בישראל, הנכונים לסוף השבוע, עד כה רוצפו בישראל 60 מקרים של תחלואה בתת-הזן של האומיקרון. בכיר במשרד הבריאות התייחס לכך בסוף השבוע ואמר ל"ישראל היום" כי "הווריאנט הוא ברמה של אחוזים בודדים, וייתכן שברמת עלייה אצלנו. בדנמרק ובאנגליה יש עלייה בשכיחות שלו, והוא מידבק יותר. יכול להיות שזה מה שיקרה אצלנו, וזה כן יכול לעכב את הירידה ואפילו להביא לעלייה ולגל נוסף".

טרבור בדפורד, פרופ' לביולוגיה חישובית (כמו פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן בישראל; נ.צ) במכון פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן בסיאטל, צייץ בחשבון הטוויטר שלו בסוף השבוע האחרון כי תת-הזן החדש אחראי ל-82% מהמקרים החדשים בדנמרק, 9% בבריטניה ו-8% בארה"ב. זאת, על פי הנתונים של ה-GISAID (מאגרי מידע בינלאומיים) ומנתונים עולמיים שנאספו על ידי אוניברסיטת אוקספורד. בסך הכל הווריאנט אותר עד כה ב-40 מדינות, כולל ארה"ב.

We see that Omicron 21L is increasing in frequency in multiple countries with Denmark currently estimated at ~82%, the UK at ~9% and the US at ~8%. 8/15 pic.twitter.com/N8hcngTiOS
— Trevor Bedford (@trvrb) January 28, 2022

ד"ר ניית'ן גראובך, אפידמיולוג בבית הספר לרפואה ציבורית באוניברסיטת ייל, צוטט ב"ניו יורק טיימס": "אני משוכנע שהוא (ה-2.BA) יהפוך לזן הדומיננטי בארה"ב". עם זאת, גראובך הוסיף כי הוא "לא יודע עד כמה זה משמעותי להתפשטות המגפה".

ד"ר גראובך טוען שזו הנחה סבירה שתת-הזן יביא לעלייה מסוימת בהדבקות, אך ייתכן כי בסופו של דבר מדובר במהמורה קטנה בדרך לירידה המיוחלת.

עד כה אין אינדיקציות כי ה-2.BA מסוכן יותר. אנדרס פומסגארד, וירולוג במכון מחקר דני מוביל, טען בשבוע שעבר שאמנם הווריאנט מתפשט במדינה הסקנדינבית, אך הוא אינו דואג שכן "לא נראה שינוי בהתפלגות הגילים של הנדבקים, זינוק חד בנדבקים ועלייה באשפוזים".

אך ישנם סימנים לכך שהוא מתפשט מהר יותר, ולפיכך עלול להיות מידבק יותר. גורמי בריאות דנים מעריכים כי הוא מידבק פי 1.5 יותר מ"אביו". עם זאת, חדשות טובות הגיעו מהחוקרים בבריטניה בסוף השבוע האחרון. לפי מידע ראשוני שהתקבל אצל הרשויות בממלכה ופורסם בסוף השבוע האחרון, מנת הבוסטר (חיסון שלישי) יעילה נגד שני הווריאנטים באותה המידה.

יעילות דומה גם נגד תת-הזן. חיסונים נגד קורונה, צילום: רויטרס

אחד ההבדלים בין ה-BA.1 ל-2.BA הוא חסרונו של מרכיב גנטי בחלבון הספייק באחרון, וכתוצאה מכך לא ניתן לאתר אותו באמצעות בדיקת PCR. על כן, הוא זכה לכינוי "הגרסה הסמויה" של האומיקרון. עם זאת, ניתן לומר האם האדם נדבק, אך לא ניתן להבחין האם הוא נושא את תת-הזן הספציפי או את נגיף הדלתא, אלא באמצעות בדיקת ריצוף גנטי שיכולה לקחת גם שבועיים-שלושה. המידע עשוי להיות משמעותי עקב ההבדלים בין הווריאנטים השונים, במיוחד בשלב מוקדם יחסית זה שמאפייניו טרם ברורים.

הבדל נוסף בין שני הווריאנטים הוא במוטציות. בחלבון הספייק של ה-BA.2 ישנם 28 מוטציות, כמה מהן שונות מאלו של "זן האב". על פי ד"ר אנה ססנטונגו מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת פן האמריקנית, כמות זו עלולה להעיד על עמידות מסוימת בפני החיסונים, אך נדרש מחקר נוסף.

אחת השאלות שמטרידות את המומחים, היא האם מי שנדבק ב-1.BA מוגן מפני הדבקה ב-BA.2. בגל האומיקרון הנוכחי רואים יותר ויותר מקרים של הידבקות בפעם השנייה. במחקר שנערך באימפריאל קולג' שבלונדון, וכלל 3,582 משתתפים שנדבקו באומיקרון, שני שליש מהם טענו כי הם נדבקו בקורונה בעבר. על פי ההערכות, גם הידבקות באומיקרון "המקורי" אינה מגינה מפניו הידבקות בתת-הזן. לפי הממצאים בדנמרק, בחלק מהמקומות שבהם נצפתה עלייה בהידבקות ב-1.BA, ישנה עלייה במקביל בהידבקות ב-BA.2.