טקטיקה נאצית בפעולה: כך צדים תומכי חמאס יהודים ברחבי העולם

התנועה הפרו-חמאסית צדה יהודים בתפוצות תחת מסווה של שחרור פלסטין. הפיכת ישראלים ברחבי העולם למטרה, יצירת רשימות של מי ששירתו בצה"ל, ושיתוף מיקומים של עסקים יהודיים עם קשרים לישראל אינם אלא טקטיקה נאצית שנועדה לפגוע ולסכן יהודים.

לפני שנים, תנועת החרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) התחילה יוזמה גזענית בשם אתר "פרויקט המיפוי", שהתיימר להציג ארגונים ומוסדות שכביכול "אחראים לפגיעה בפלסטינים". במציאות, זו הייתה מפה שפירטה כל עסק או ארגון המקושר לישראל. מכיוון שישראל היא חלק משמעותי מהחיים היהודיים בתפוצות, הרשימה הזו פשוט מיקדה כל אדם או דבר יהודי. האתר כלל מוסדות יהודיים כמו בתי ספר תיכוניים, מרכז לאנשים עם מוגבלויות, קבוצות סטודנטים, בתי כנסת, עיתונים, עמותות בניהול יהודי, ואפילו מרכז לאמנות יהודית. המפה גם מיקדה תאגידים פרטיים, פוליטיקאים, מחלקות משטרה, קבוצות פיננסיות, אוניברסיטאות, וחברות בריאות.

מאז ה-7 באוקטובר 2023, מתנהל מסע ציד ממוקד נגד ישראלים ששירתו בצה"ל על ידי ארגונים אנטי-ישראליים המבקשים לחשוף ולעצור ישראלים בחו"ל. לאחרונה, הופיעה רשימה בקנדה בשם "מצא את חיילי צה"ל", ששמה לה ךמטרה אזרחים קנדיים ששירתו בצה"ל. למרות שהאתר אינו פעיל כעת, העובדה שקיימות יוזמות המכוונות לאזרחים יהודים קנדיים על אדמת קנדה היא מפחידה באמת. זהו פשוט שימוש בטקטיקות נאציות, ארוזות באופן שנראה כמאתגר מדכא כלשהו שכביכול קיים.

בשנים הראשונות של השלטון הנאצי, המשטר שם לו למטרה באופן שיטתי עסקים יהודיים כחלק ממסע הרדיפה הרחב יותר. טקטיקה מרכזית הייתה יצירת רשימות מפורטות המזהות מיזמים בבעלות יהודית. תהליך זה החל זמן קצר לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933, והגיע לשיאו בחרם הארצי על עסקים יהודיים ב-1 באפריל 1933. הרשימות שימשו לבודד יזמים יהודים כלכלית, להניא את הציבור הגרמני מלפקוד את העסקים שלהם, ולסלול את הדרך ל"אריזציה" – העברה כפויה של עסקים יהודיים לבעלות לא-יהודית, לעתים קרובות בחלק קטן מערכם. שוליות כלכלית זו הייתה צעד קריטי בתכנית הרחבה יותר של הנאצים להוציא יהודים מהחברה הגרמנית, שהובילה בסופו של דבר לזוועות השואה. זה בדיוק מה שהרשימות הללו של חיילי צה"ל יהודים ועסקים יהודיים עושות.

נוי לויב, במקור מקלגרי, הוא אחד הקנדים-ישראלים המופיעים ברשימה זו. הוא אמר לנו ש"זו לא הפעם הראשונה שהופעתי באינטרנט על ידי דפים אנטי-ישראליים, אבל זה הרבה יותר ממה שהגיוני לצפות לו. הם כללו את אחי באתר והשתמשו בשפה שהיא בבירור מוטה, גורמת לי להיראות כרוצח בג'נוסייד." לויב הוסיף, "אני חייל גאה ולא אסתיר את פני, אבל כשזה מגיע למשפחה שלי, אז אני נעשה מוטרד וכועס ."

קנדה הייתה מוקד לאנטישמיות מאז שחמאס פלש לישראל ב-7 באוקטובר, וכעת יש יוזמה ברורה למקד ולתקוף יהודים קנדיים וחיי יהודים. לויב מודאג בעיקר עבור משפחות יהודיות-קנדיות, ומסביר ש"האתר איים על משפחות אנשים וכעת אנשים ינסו למצוא עסקים משפחתיים יהודיים, וזה מסוכן עבורם. אוסטרליה וניו זילנד החלו כעת לסנן חיילי צה"ל הנכנסים למדינה, מה יעצור את קנדה מלעשות את אותו הדבר?".

מה שמגוחך הוא שההתמקדות בחיילי צה"ל הוא בסופו של דבר מעשה חסר תועלת. לא משנה כמה מישהו שונא את ישראל, צה"ל הוא צבא לגיטימי הכפוף לביקורת פנימית וחיצונית. זהו הצבא הרשמי של מדינה דמוקרטית, הפועל תחת שליטת ממשלה אזרחית, מציית לחוק הבינלאומי, ומתמקד בעיקר בהגנה לאומית והגנה על אזרחיה. לעומת זאת, משמרות המהפכה האיסלאמית (IRGC) משרתות משטר אוטוריטרי, תומכות בארגוני טרור מוכרזים, ועוסקות בפעולות צבאיות חוץ-טריטוריאליות המערערות נורמות בינלאומיות. מעורבות ה-IRGC בטרור, מלחמות שליחים, והפרות זכויות אדם הובילה להגדרתו כארגון טרור על ידי ארצות הברית ומדינות אחרות, מה שמבדיל אותו באופן יסודי מהמנדט ההגנתי הלגיטימי של צה"ל.

המאמצים לשים למטרה יחידים יהודים ועסקים תחת מסווה של אקטיביזם אנטי-ישראלי אינם אלא אריזה מחדש של טקטיקות מתקופת הנאצים בהקשר מודרני. על ידי פרסום רשימות של חיילי צה"ל, עסקים בבעלות יהודית, ומוסדות קהילתיים, תנועות אלה מטרתן לבודד, לסכן, ולהפחיד קהילות יהודיות ברחבי העולם. ההיסטוריה הראתה לנו את התוצאות המסוכנות של דה-הומניזציה והאשמה כזו. דמוקרטיות כמו קנדה חייבות להכיר ביוזמות אלה עבור מה שהן: מסעות מונעי שנאה המאיימים לא רק על בטיחות אזרחים יהודים אלא גם על עקרונות החופש והשוויון שבליבה של כל חברה צודקת.