"אוסטרליה מכחישה את האנטישמיות, זה חייב להיפסק"

אוסטרליה וקנדה הן מדינות שונות בעלות רקע היסטורי, תרבותי ופוליטי אחר לחלוטין, אך שתיהן חוו בשנה החולפת עלייה דרמטית באירועים האנטישמיים הקשורים למלחמה המתמשכת בעזה ולטבח שביצע ארגון הטרור חמאס ב־7 באוקטובר.

אוסטרליה, דמוקרטיה משגשגת ואחת המדינות השלוות בעולם מבחינה פוליטית, חוותה טלטלה בלתי רגילה בחודש שעבר סביב אירועי ציון השנה לטבח 7 באוקטובר. משטרת העיר סידני ביקשה מהרשויות למנוע הפגנת ענק של פרו־פלשתינים שהתכוונו לצעוד בעיר, הגדולה במדינה, מחשש למהומות. פחות מחודש קודם לכן תומכי הפלשתינים התפרעו והשליכו חומצה באירוע אלים במלבורן שבדרום המדינה ו־39 מהם נעצרו.

ראש הממשלה אנטוני אלבינזי החליט לאפשר לצעדה הפרו־פלשתינית להתקיים, אך ביקש מהמשטרה למנוע הנפת דגלים של ארגוני טרור או דיוקנאות של מנהיגי חמאס או חיזבאללה. המשטרה הציבה שלטי ענק עם הדרישות מהמפגינים, וכמה מהם נעצרו לאחר שהפרו את ההוראות. הזהירות של ממשלת אוסטרליה חריגה בחומרתה ביחס למערב, נובעת ככל הנראה מדאגה הולכת וגוברת מהעלייה באנטישמיות במדינה.

בחודש יוני מצא סקר שנערך על ידי אוניברסיטת מונש במלבורן, כי אחד מכל חמישה יהודים חווה אנטישמיות מאז 7 באוקטובר. פרשה חמורה שהתפוצצה בחודשי הקיץ היתה פרסום רשימת מעקב אחרי דמויות בולטות בקהילה היהודית, כולל בתי עסק ומוסדות חינוך. הפרשה הביאה להתפטרותה של כתבת בכירה ב"ניו יורק טיימס" שהדליפה שמות לידי קבוצות אנטי־ישראליות.

הממשלה באוסטרליה, שמובלת על ידי ראש הממשלה אנטוני אלבינזי ממפלגת הלייבור, מנסה להלך בין הטיפות ובכל זאת להראות שהיא נאבקת בתופעה. בחודש יולי הודיע אלבינזי על מינויה של ג'יליאן סגל לתפקיד נציבה מיוחדת למלחמה באנטישמיות ובאסלאמופוביה. "אוסטרלים ברובם הגדול לא רוצים שהסכסוך הזה יגיע הנה", אמר אלבינזי. הממשלה ביצעה גם צעדים נועזים יותר, כמו סילוקו של אקדמאי אמריקני מוסלמי שהטיף לשנאה ואנטישמיות והשתתף בהפגנות אנטי־ישראליות.

עם זאת, יותר מ־100 אלף היהודים המתגוררים במדינה, התחושה של פגיעות וחוסר אונים נותרה חזקה. מאז 7 באוקטובר מספר התקריות האנטישמיות זינק ביותר מ־700% - נתון בלתי נתפס. "אנחנו נחושים להילחם על המקום שלנו בקהילה, אבל ההכחשה של האנטישמיות והגזלייטינג שנעשה לקהילה שלנו חייבים להיפסק", אומר אלכס ריבצ'ין, נציג במועצה היהודית האוסטרלית, בראיון ל"גרדיאן" הבריטי.

היהודים הפכו לאויבים

ובינתיים, בחצי הצפוני של כדור הארץ ממשלת קנדה מתמודדת עם אתגרים דומים באופן מטריד. דוח שפרסמה בחודש שעבר ההסתדרות הציונית העולמית הראה עלייה של 670% באנטישמיות במדינה. תקריות אנטישמיות שהתרחשו כללו ירי לעבר מוסדות, הצתות והטרדה של תלמידים יהודים ברחוב. היהודים מונים רק 1.7% מאוכלוסיית קנדה, אבל 70% מפשעי השנאה שדווחו בשנה החולפת במדינה התרחשו כנגד יהודים, נתון מדהים ומדכא שממחיש את המעבר שקנדה עברה.

הסיבות למעבר ממדינה פרו־ישראלית וידידותית ליהודים הן רבות, אבל הן כוללות מעבר גדול של מהגרים מארצות האסלאם למדינה וכן רדיקליזציה של תלמידים במערכת ההשכלה הגבוהה של קנדה, בדומה למתרחש בארצות הברית. הביקורתיות של השמאל בקנדה כלפי יחסה של ישראל לפלשתינים התחלפה בעשורים האחרונים בהדרגה בשלילת קיומה של ישראל והתייחסות לכל מי שקשור אליה, כולל הקהילה היהודית, כיריבים ואף כאויבים.

תהליך זה מומחש היטב בתקרית קשה מאוד לעיכול שהתרחשה בטורונטו, העיר הגדולה ביותר במדינה ובית לקהילה יהודית גדולה. תלמידי חטיבת ביניים יהודים דיווחו כי נלקחו ללא הסכמתם להפגנה אנטי־ישראלית על ידי צוות בית הספר ואף סומנו כ"ציונים" במהלך האירוע. על פי דיווח של "הטורונטו סאן", אחד המורים אמר לתלמיד שהתלונן כי עליו "להתמודד". האירוע עורר זעם בקהילה ובבית הספר, שבתחילה אמר להורי התלמידים כי הם נלקחו להפגנה הקשורה באיכות הסביבה, התנצל על התקרית, אך היא ממחישה עד כמה עמוק חדרה התודעה האנטי־ישראלית לציבור הקנדי.

בניגוד לאוסטרליה, בקנדה הסוגיה הישראלית־פלשתינית וכן האנטישמיות הגוברת זוכות להדהוד פוליטי בשל הבחירות הפדרליות הצפויות להתקיים בעוד פחות משנה.

ראש הממשלה ג'סטין טרודו ספג ירידה תלולה בפופולריות שלו, וגורמים בשמאל מרגישים אובדן אחיזה בפוליטיקה הארצית, לאחר יותר מעשור. מי שמעוניין לגרוף את ההון הפוליטי הוא פייר פוליאב, מנהיג המפלגה השמרנית ותומך ישראל מובהק. בחודש אפריל ביקר בבית כנסת ונשא נאום פרו־ישראלי שבו ניגח את הביקורת על ישראל ואת האנטישמיות בקנדה. "כשאני פוגש מוסלמים אני אומר להם: 'אני חייב להיות כן איתכם - אני חבר של מדינת ישראל ואני אהיה כזה לאן שלא אלך". אך עבור יהודי קנדה לא בטוח שממשל אוהד יותר יפחית את תחושת הפגיעה בביטחון, והתחושה שהמומנטום ההיסטורי פועל לרעתם.