משפחה אחת מתכנסת לצילום עם קרוב משפחה שלעיניו משקפי שמש. אב מלביש את בתו בחצאית. קבוצה אחרת מקשטת את אישה בתכשיטים. שום דבר מהסצינות האלה שנצפו לפני ימים אחדים באי סולאווסי האינדונזי לא היה יוצא דופן אלמלא פרט אחד: קרוב המשפחה, הילדה והאישה מתים שהוצאו מקבריהם.
כך נראה לאחרונה טקס ה"מנאנה" של שבט הטוראג'ה, שיש לו תפיסת חיים ומוות ייחודית. מבחינת השבט, החיים אינם אלא תחנה בדרך לעולם המתים, ואילו המוות הוא בסך הכל אירוע אחד בדרך.
פירוש הדבר הוא שהשבט מתייחס אל מתיו משל לא קרה להם דבר: אפשר "לדבר איתם", לשתף רכילויות, להוציא לטיולים, לקחת לאירוע משפחתי וכדומה. אם תרצו, המוות הוא בעצם שינה עמוקה במיוחד.
לפני שבועות האחדים נערכו בכמה כפרים של אנשי הטוראג'ה טקסי הוצאת המתים. מאות גופות, לרבות של ילדים, הוצאו החוצה לטובת קצת זמן איכות עם המשפחה. טקסים כאלה נערכים אחת לכמה שנים, בדרך כלל באוגוסט-ספטמבר.
"כל הקבוצות המשפחתיות מתכנסות יחד", סיפרה לסוכנות הידיעות הצרפתית יוליאנה קומבונג פלינו (51), תושבת של אחד הכפרים. "כולם באים לבדוק את ההורים, הסבים והסבתות וקרובים אחרים שנמצאים בקברים. אנחנו מתאספים, מנקים אותן (את הגופות) ומשנים להן בגדים".
Ma' Nene' sebuah ritual adat suku Toraja. Ritual ini sebuah ritual dimana mayat yg berusia puluhan tahun bahkan ratusan tahun dikeluarkan dari dalam liang kuburan untuk dibersihkan & diganti baju dan lainnya. Ig andrearrasuli pic.twitter.com/NZ9lNaf6b2
— Ferry Brorr (@Ferryblacky2017) September 4, 2024
בני טוראג'ה הם נוצרים פרוטסטנטים ברובם – זכר לשליטה ההולנדית באינדונזיה - אולם שומרים על שומרים על המסורת הקדומה.
"אנחנו תמיד זוכרים את אבותיהם, גם לאחר מותם. הקשר הדוק מאוד", אמר לסוכנות התושב סמואל מטאסק.
חלק מהגופות נשמרות במצב סביר בהחלט הודות לחניטה, שבה משתמשים המקומיים בחומץ ובעלי תה. חלק מהמשפחות נעזרות גם בפורמלדהיד. בני הטוראג'ה, שמונים כמיליון נפש, מאמינים כי נשמות המתים נותרות בעולם עד לתום הטקסים. אחרי שהנשמות שלהן יזכו לאלמוות, יתחילו במסע אל ארצות הרוחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו