כמעט 26 אלף איש ב־34 מדינות השתתפו לאחרונה בסקר איפסוס, שבדק איך לדעתם תיראה שנת 2024 ומה סביר שיקרה בה: 79% מהמשתתפים מעריכים שהמחירים בארצם יעלו מהר יותר מהמשכורות, 68% גם משוכנעים ששיעור האבטלה בארצם יעלה, ו־64% חוששים מכך שהבינה המלאכותית תגזול מקומות עבודה.
81% מאמינים ש־2024 תהיה חמה אף יותר מ־2023 שוברת השיאים, 70% משוכנעים שבארצם יתרחשו אירועי מזג אוויר קיצוני. 48% סבורים שמגיפה עולמית חדשה היא בהחלט תרחיש סביר. בעיני 35% נראה סביר שתוכנה זדונית המופעלת על ידי בינה מלאכותית תגרום לכאוס בארצם, ו־22% לא פוסלים אפשרות שאסטרואיד יפגע בכדור הארץ.
מעבר לסקרנות שמעוררים הנתונים, הם מלמדים משהו על תחושת האי־ודאות שמלווה חלק ניכר מהאנושות בפתחה של 2024. הדבר מובן: 2023 מסתיימת באקורדים מטרידים - סין, היצואנית הגדולה בעולם, סובלת מהאטה ומדפלציה; סיום הפלישה הרוסית לאוקראינה לא נראה באופק, ושיבוש של נתיב השיט החשוב בעולם בידי החות'ים הראה כמה קל לזהות נקודות תורפה גלובליות.
ביותר מ־70 מדינות ילכו לקלפיות
והאירועים האלה רק מחזקים את חשיבותה של 2024, שגם בלעדיהם כאילו נועדה להכרעות. הסיבה: יותר מ־70 מדינות (שיא כל הזמנים), עם אוכלוסייה כוללת של 4.2 מיליארד, יקיימו בשנה הנכנסת בחירות לאומיות. אף שלא כל המערכות יהיו חופשיות או הוגנות, מדובר באבן דרך לדמוקרטיה כשיטת ממשל, שדווקא נמצאת בנסיגה בשורה של מדדים עולמיים. בהנחה שכולן יישארו דמוקרטיות, סבב דומה צפוי רק ב־2048.
בשנת הבחירות הגלובלית, שלוש מערכות מצריכות תשומת לב מיוחדת: ב־13 בינואר ייערכו הבחירות לנשיאות טייוואן, שיקבעו אם הרפובליקה תעדיף מסלול של הגנה על העצמאות גם במחיר של עימות עם סין, או התקרבות לבייג'ינג. כרגע המרוץ צמוד מאוד, ואפשר להניח שלבחירת הטייוואנים תהיה השפעה על התוכניות של סין ביחס לאי.
המערכת השנייה היא ה"בחירות" ברוסיה - שבהיעדר אופוזיציה אמיתית, השאלה היחידה בהן אינה אם פוטין יזכה, אלא בכמה אחוזים. מהי חשיבותה? היקף התמיכה האמיתי ישפיע כנראה על שיקולי הקרמלין אם ומתי להכריז על גיוס חדש ומקיף להמשך המלחמה נגד אוקראינה.
אך הבחירות המשפיעות מכל יתקיימו בארה"ב, ב־5 בנובמבר. לא פחות משהן קריטיות עבור האומה האמריקנית המפולגת, מדובר בבחירות דרמטיות לעולם כולו - בראש ובראשונה משום שהן יכריעו אם ארה"ב תבחר בהקטנת תפקידה ואחריותה כשחקן גלובלי ובעקבות זאת בצמצום מעורבותה הצבאית והכלכלית בגזרות השונות, או תמשיך לשמש המנוע העיקרי של המערב.
לבחירת האמריקנים יהיו השלכות על התחרות הגוברת עם סין בשלל זירות כלכליות וגיאוגרפיות, יהיו לכך השלכות על הטיפול הגלובלי באתגרי האקלים, ויהיו לכך גם השלכות על המלחמה באוקראינה: מתוך תקווה לסגירת הברז לקייב, במוסקבה לא מסתירים את הציפייה לחזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. במובנים רבים, פוטין תלוי בבוחר האמריקני יותר מאשר בזה הרוסי.
אולם גם אם ג'ו ביידן יזכה בכהונה נוספת, כדי שהמלחמה הזו תסתיים בניצחון אוקראיני - ובהרחבה: של המערב הדמוקרטי כולו - יידרש הרבה יותר ממה שנעשה עד כה. בראש ובראשונה, מדובר בשינוי התפיסה הדומיננטית, שעד כה הובילה את בעלות בריתה של אוקראינה לדאוג יותר מכל דווקא מפני הפסד רוסי טוטאלי.
האם במערב ישכילו להבין את גודל הסכנה הנובעת מהאימפריאליזם הקרמליני? היבינו שהשגשוג שנבע בחלקו מצמצום ההשקעה בביטחון לא יוכל להימשך כתמול שלשום? יש סממנים ראשוניים לשינוי מגמה, ויעידו על כך דוחות מודיעין אירופיים הקוראים להיערך למלחמה עם רוסיה בתוך שנים בודדות. גם פתיחת הדלת לאיחוד האירופי עבור קייב היא עדות. מבחינה זו, 2024 תהיה שנה של בחירות ביותר ממובן אחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו