שניים מהקרחונים המעטים באזור הטרופי בעולם נמצאים בסכנת המסה ומדענים חוששים שילמו כליל עד שנת 2026, כך הודיעה היום (שישי) הסוכנות הגיאופיזית האינדונזית.
אינדונזיה, המדינה השלישית בהיקף יערות הגשם הנמצאים בשטחה אחרי ברזיל וקונגו מצפה לעונה יבשה ארוכה מהמקובל בשל התופעה האקלימית הידועה בשם אל ניניו ובג'קרטה חוששים מפני שריפות יער כמו שנראו בהוואי ובמקומות טרופיים אחרים.
פרופסור דונלדי פרמנה, אחד מבכירי חוקרי האקלים באינדונזיה שחקר את השפעות שינויי האקלים על אינדונזיה אמר ל"גרדיאן" הבריטי: "הקרחונים על מדף ההר בפפואה עלולים להיעלם לגמרי לפני שנת 2026, או אפילו קודם לכך, ותופעת אל ניניו מזרזת את תופעת ההמסה".
הקרחונים על פסגות ההרים באי פפואה, שנשלט בחלקו על ידי אינדונזיה, קיימים לטענת החוקרים קרוב ל-12,000 שנים וזכו לכינוי בפי המקומיים "קרחוני הנצח" והם אחת מכמה דוגמאות בודדות בעולם לקרחוני קבע בסמוך לקו המשווה.
הקרחונים יושבים על כמה פסגות סביב הר פונצ'ק ג'איה ברכס הרי ג'איהוויג'יה במזרח האי פפואה כשגבוהה של פסגת קרסטנס הוא 4,884 מטרים ואילו גובהה של פסגת מזרח נורת'וול הוא 4,700 מטרים. הקרחונים הצטמקו משמעותית בכמה השני םהאחרונות מעומק של 32 מטרים לפחות משמונה בעוד שרוחבם המשותף ירד מ-2.4 קילומטרים בשנת 2000 ל-230 מטרים בשנת 2022.
"עכשיו אנחנו נמצאים בעמדה שבה אנחנו צריכים לתעד את היכחדותם של הקרחונים. לפחות נוכל להגיד לדורות הבאים שהיו פה קרחונים", מספר מדען האקלים פרמנה בראיון ל"גרדיאן" הבריטי. קרחונים קבועים באזור הטרופי קיימים על הר הקילימנג'רו והר קניה באפריקה וכן באנדים בדרום אמריקה. שטחם של קרחונים אלו מצטמצם מהר יותר מאלו בהרים באזורים ממוזגים וייתכן כי רבים מהם ייעלמו בשנים הקרובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו