צמא עולמי: יותר מרבע מהאנושות סובלת ממחסור במי שתייה

עלום הולך ומתייבש: יותר מרבע מאוכלוסיית הפלנטה מתגוררת במדינות שמתקשות לספק לאזרחים אספקה קבועה וסדירה של מי שתייה, כך עולה מדו"ח של מכון WRI, החוקר את זמינות המשאבים לאנושות.  

על פי מכון המחקר, 25 מדינות לרבות ישראל, סובלות מקושי קיצוני בשמירה על משק המים שלהן ובאספקה הכוללת של צרכי הציבור בתחום. בראש הרשימה נמצאות בחריין, קפריסין, כווית, לבנון ועומאן, שבהן יש מחסור קבוע במים.

במדינות אחרות מתגלה הבעיה בכך שלפחות במהלך חודש אחד בשנה יש קושי לספק מים. על פי ה-WRI, מחצית מאוכלוסיית העולם סובלת ממחסור כזה. בשנת 2050, שיעור הסובלים ממנה יעלה ל-60%. 

ב-WRI מציינים כי האזורים הפגיעים ביותר כיום הם אפריקה והמזרח התיכון, שבהם 83 אחוז מהאוכלוסייה חשופים למחסור במים. אזור נוסף עם בעית מים חמורה הוא דרום אסיה, שבהן 74 אחוז מהאוכלוסייה חשופה למחסור מים.

25 המדינות הפגיעות ביותר (בסדר יורד) הן בחריין, קפריסין, כווית, לבנון, עומאן, קטאר, איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית, ישראל, מצרים, לוב, תימן, בוטסואנה, איראן, ירדן, צ'ילה, סן מרינו, בלגיה, יוון, תוניסיה, נמיביה, דרום אפריקה, עיראק, הודו וסוריה. 

במכון מציינים עוד כי ב-2050, כמיליארד בני אדם ברחבי העולם יסבלו ממחסור קיצוני במים, וזאת גם אם עד שנת 2100 תהיה עלייה מתונה מאוד בטמפרטורות הממוצעות (בין 1.3 ל-2.4 מעלות).  

"חוקרים ברחבי העולם אוהבים לעסוק בשינויי האקלים שמקורם בתהליך ההתחממות הגלובלית", הסבירה קריסטל דייוויס, מנהלת תחום המזון, האדמה והמים ב-WRI. "אבל לא זה הוא האיום הקיומי הקשה ביותר שמרחף מעל האנושי. המחסור במים הוא מצב קיצוני והרסני פי כמה".

כדי להמחיש את הסכנה העצומה, מסבירה החוקרת כי "מים הם משאב שנדרש כמעט לכל פעילות אנושית. בלי מים, אנו לא מייצרים מספיק מזון. חלק מייצור האנרגיה שלנו תלוי במקורות מים. במצב של מחסור לא נוכל להתמודד עם שריפות, תהיה פגיעה משמעותית בציבור מבחינה רפואית, יווצרו משברים בין מדינות סביב מקורות מים, ויווצר תהליך של נדידת אוכלוסיות גדולות ממקומות חסרי מים לאזורים פוריים יותר".

כיצד נמדד מחסור במים?

על פי ה-WRI, ברגע שמדינה משתמשת ב-80 אחוז מכמות המים השנתית שמתחדשת אצלה (למשל, משקעים), היא חווה קושי משמעותי מאוד בתחום משק המים שלה.

"ברגע שהמדינה מגיעה לשימוש ב-100 אחוז מהמשקעים השנתיים, נראה נזקים סביבתיים חמורים מאוד", אמר צ'ארלס איסלנד, מנהל תחום המים המתוקים ב-WRI. "הנהרות של מדינה זו, אגמיה ואדמות הביצה בה יתייבשו. נראה גם ירידה גדולה במפלס מי התהום בארץ כזו. מצב זה קורה כבר היום במדינות במזרח התיכון כמו עיראק ואיראן. כמו כן ייצור האנרגיה והחקלאות של המדינה הזו יפגעו". 

הנזקים של המחסור הנוכחי במים המתוקים ישפיעו כנראה על העולם כולו וזאת בגלל העובדה ש-60 אחוז מחקלאות השלחין בעולם גדלה באזורים שבהם יש לחץ קיצוני בתחום המים. לכן תחום חקלאי זה עומד בסיכון גדול של התייבשות וקריסה בעונות היובש שמתחוללות במדינות אלו.

במכון מציינים כיצד אפשר לפתור את הבעיה בקלות יחסית. על פי הארגון, אם יופנו רווחים של אחוז אחד מהתוצר הלאומי הגולמי של כל העולם למשימה, אפשר יהיה להשיג ביטחון עולמי בתחום המים הזמינים כבר עד שנת 2030.

השגת היעד הזה כוללת גם ייעול משמעותי של כמות המים שהחקלאים משתמשים בהם, מחזור מי שפכים ושימוש בעוד פתרונות טכנולוגיים. הבעיה היא שלא נראה כי מדינות העולם עוסקות בחשיבה על התחום וללא ההתגייסות הפוליטית הבינלאומית הזו, משבר המים רק יתעצם.