"הרחובות ריקים והילדים סובלים מתת תזונה": ייאוש במובלעת הארמנית לאחר חודשים של מצור

ורה הובספיאן מרותקת למיטתה זה כמה שנים. היא חולה במחלת כליות כרונית ונזקקת לטיפולי דיאליזה תכופים. נוסף על כך, היא עיוורת לגמרי בגלל מחלת הסוכרת ומתקשה ללכת. כעת ניצבת בפני האישה הארמנית בחירה בלתי אפשרית. בית החולים שבו היא מאושפזת, השוכן באוטונומיה הארמנית בנגורנו קרבאך, הודיע כי בשבוע הקרוב יאזל לגמרי הציוד הדרוש לקיום טיפולי דיאליזה.

הסיבה למחסור המשתק שפקד את בית החולים היא סגירתו של "פרוזדור לאצ'ין", הדרך היחידה המחברת את האוטונומיה לשטחה של הרפובליקה הארמנית, שסגורה על ידי הצבא האזרי ששולט בפרוזדור. כעת הובספיאן ועשרות חולים אחרים בבית החולים צריכים להחליט אם לבקש העברה לשטחה של ארמניה כדי לקבל טיפול או להישאר בבית חולים שכבר לא מסוגל לטפל בהם.

"אני לא יכולה לצאת לארמניה במצבי. אני לא אשרוד את זה. אני מרותקת למיטה ותלויה במטפל. אני רוצה לחיות, לאנשים כמוני גם מגיע לחיות", מספרת הובספיאן בראיון שובר לב לכלי תקשורת מקומי.

למשבר האספקה לארמנים בחבל נגורנו קרבאך יש היסטוריה ארוכה ומדממת שניתן לקחת עשרות ואף מאות שנים אחורה. השורש המיידי של המשבר הוא מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, שהסתיימה בניצחון צבאי אזרי ובתבוסה קשה וכואבת לרפובליקה של ארצאך, הישות הבדלנית הארמנית שהוקמה בשנות ה־90, בשטח המוכר בינלאומית כשייך לאזרבייג'ן.

כחלק מהסכם הפסקת האש, האוטונומיה הארמנית התחייבה להעביר משליטתה כמה אזורי מפתח ובהם המחוז שבו נמצא מעבר לאצ'ין, צינור החמצן של האוטונומיה המחבר אותה לרפובליקה של ארמניה. באוגוסט 2022 השתלטו הכוחות האזריים על האזור, אך התנועה על הכביש המוביל לסטפנקרט, בירת האוטונומיה הארמנית, נמשכה. עם זאת, בדצמבר החלה באקו לסגור את המעבר, לאחר ש"פעילי איכות סביבה" מטעמה חסמו את הכביש במחאה על "פגיעה בערכי הטבע" בנגורנו קרבאך. מאז מאייש הצבא האזרי כמה מחסומים באזור ורק מעטים מורשים לחצות את הגבול לשטחה של ארמניה וממנה לעבר סטפנקרט.

ללא חשמל בשיא הקיץ

סארו סריאן הוא יו"ר ארגון הפליטים והעקורים הארמנים בנגורנו קרבאך ואדם שמכיר על בשרו את חוויית הפליטות. הוא נולד בעיר באקו, בירת אזרבייג'ן, והפך לפליט כשנאלץ לעזוב את ביתו בעקבות המלחמה והמהומות נגד התושבים הארמנים בעיר. סריאן מצא את עצמו שוב כפליט, הפעם קילומטרים ספורים מביתו, לאחר שהעיירה שושה, שבה התגורר, נפלה לידי הצבא האזרי במהלך מלחמת נגורנו קרבאך השנייה ב־2020. כעת הוא מתגורר בסטפנקרט ומנסה לסייע לאלפי בני עמו שהפכו לפליטים.

"הילדים בנגורנו קרבאך חולים כתוצאה מתת־תזונה. גני הילדים והפעוטונים סגורים בגלל היעדר יכולת להאכיל את הילדים, ויש חשש אמיתי שבגלל מחסור בציוד שנת הלימודים בבתי הספר לא תיפתח. יש מחסור גדול בציוד רפואי שגורם סבל בל יתואר לנשים הרות, לחולים במחלות כרוניות ולקשישים בסיכון. אין בכלל מוצרי היגיינה בחנויות, ויש הפסקות חשמל ומים שנמשכות שעות ולעיתים ימים, גם כשהטמפרטורות מגיעות ל־35 מעלות", מספר סריאן ל"ישראל היום" בראיון מתוך חבל הארץ הנצור. הוא שולח תמונות של רחוב מגוריו, שבו מכוניות חדלו לנסוע בגלל מחסור בדלק והחנויות סגורות וריקות.

לטענתו של סריאן, הבעיה הקשה ביותר היא שסגירת מסדרון לאצ'ין הביאה לניתוק הקשר בין תושביו הארמנים של נגורנו קרבאך לעולם. המצור אף ניתק את האוכלוסייה שמחכה לטיפול רפואי מחוץ לשטחה של האוטונומיה הארמנית, גם דרך ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום. "במהלך הקיץ אזרבייג'ן חדלה לאשר לכלי רכב של הצלב האדום הבינלאומי להיכנס לקרבאך, ובחודש שעבר עצרו חיילים אזרים אמבולנס ועליו מטופלים. הם הואשמו בפשעי מלחמה מלפני יותר מ־30 שנה. כל האישומים האלה מופרכים", מתלונן סריאן.

בבאקו מכחישים

התבוסה במלחמה, המצור והקושי היומיומי נופלים אצל הארמנים על טראומה היסטורית בת יותר מ־100 שנים. "ההתנהגות האזרית מרמזת על המשך היישום והשאיפה לסיים את רצח העם הארמני שבוצע ב־1915", מאשים סריאן.

כפי שניתן להבין מדבריו, הקטסטרופה ההיסטורית שבמהלכה נרצחו קרוב למיליון בני העם הארמני על ידי הטורקים בתחילת המאה שעברה נותרה צרובה בתודעה הלאומית הארמנית, ובנגורנו קרבאך בפרט.

בבאקו מכחישים לחלוטין כי מתקיים מצור על שטחיהם של הארמנים וטוענים שהקמת המחסומים במסדרון לצ'ין היא פעולה לגיטימית. "ההחלטה להציב נקודות בידוק בגבול עולה בקנה אחד עם זכותנו להגן על גבולותינו", טוען שגריר אזרבייג'ן בישראל, מוכתר ממדוב. ויש ממש בדבריו - הקהילה הבינלאומית אף פעם לא הכירה ברפובליקה של ארצאך, הישות הארמנית בשטחה של נגורנו קרבאך. השגריר מאשים את הארמנים כי הדרך המובילה משטחה של ארמניה לבירת נגורנו קרבאך שימשה את הארמנים להובלת נשק וחיילים לתוך שטחי חבל המריבה.

האזרי טוען כי ארצו הציעה כמה פעמים הקמת מסדרון חלופי לסיוע הומניטרי משטחה של אזרבייג'ן למובלעת הארמנית, ונציגי האוטונומיה הארמנית גם הוזמנו לשיחות עם בכירי השלטון האזרי, אך אלה החליטו להחרים את השיחות. לדבריו, "מאז 20 ביולי אושרה כניסתם של 1,927 בני אדם דרך מסדרון לאצ'ין, הוכחה לכך שאין שום ניסיון לקיים מצור על האוכלוסייה הארמנית".

בניגוד לטענות הארמניות על ניסיון לקיים טיהור אתני בחבל, בבאקו טוענים כי הם מעוניינים ב"אינטגרציה מחדש של התושבים הארמנים האתניים בשטחה של אזרבייג'ן על בסיס אזרחות שווה".

אך בעוד שני הצדדים ממשיכים את המלחמה על התודעה הבינלאומית, התמונות שמגיעות מסטפנקרט וממקומות אחרים בנגורנו קרבאך מציגות חנויות ריקות, בתי חולים ללא תרופות ואוכלוסייה של יותר מ־120 אלף בני אדם למודי סבל, שחוששים לגורלם ומאבדים במהירות תקווה.