הזוכה בפרס נובל: מדען שבדי שחקר את הגנום של מינים נכחדים

הוועדה של האקדמיה השבדית הכריזה היום (שני) על הזוכה הראשון בפרס נובל, בקטגוריה "פיזיולוגיה או רפואה" - סוונטה פבו, מדען שבדי שחקר את הגנום של מינים נכחדים.

סוונטה פבו זכה בזכות מחקר שערך על הגנום של זני אדם שנכחדו, כך הודיעה ועדת הפרס היושבת באקדמיה המלכותית של שטוקהולם.

בשנת 2014 פרסם פבו ספר על מחקרו בעניין גנטיקה של האדם הניאנדרטלי. בשנת 2020 הזהיר פבו מפני מגפת הקורונה לאחר שחקר את ההרכב הגנטי של הנגיף וטען, יחד עם מדענים אחרים, כי הוא עלול לגרום לקפיצה במספר מקרי האשפוז והמוות כתוצאה מהתפשטות הנגיף.

בין ההישגים השונים של פאבו מצא חילוץ הרצף הגטי של מומיה בת 2,400 שנים, עבודה שזיכתה אותו בפרס קיטסלר היוקרתי לחקר הגנטיקה. פאבו זכה לפרים רבים אחרים בתחום הרפואה בהם פרס מאסרי, פרס האגודה המלכותית הבריטית לרפואה וען פרס גרובר לגנטיקה.

על פי ההודעה, פבו זכה בפרס היוקרתי בשל מחקר שערך על "גנום של זני אדם קדומים" והוועדה הגדירה את עבודתו של פבו כ"פורצת דרך". המדען השבדי יקבל את הפרס הכספי הקבוע, 10 מיליון קרונות שוודיות, קרוב ל-900 אלף יורו.

ההכרזה משטוקהולם הגיעה בשעה 12:30 (שעון ישראל). ומחר יודיעו על המנצח (או מנצחים) בקטגוריה של פיזיקה, ולאחר מכן על הזוכים בתחומי הכימיה, ספרות, נובל לשלום וכלכלה. 

בשנה שעברה הוענק הפרס במשותף לדוד יוליוס וארדם פטפוטיאן "על תרומתם לגילוי קולטני חום ומגע". הפרס על שמו של המדען השבדי וממציא הדינמיט אלפרד נובל (1896-1833), מוענק באופן מסורתי בבירה השבדית היכן שוועדה מיוחדת שוקדת על בחירתם של המועמדים במעטה של סודיות ושמות המתמודדים נחשפים לאחר 50 שנה.

בין הזוכים הבולטים בפרס היוקרתי נמנים מספר רב של ישראלים, ביניהם: הסופר שי עגנון (1966), ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין (1978), הנשיא לשעבר שמעון פרס אשר שיתף את הפרס עם ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין (1994), הכלכלן דניאל כהנמן (2002), המדענים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר (2004), הכלכלן ישראל אומן (2005), המדענית עדה יונת (2009), המדען דן שכטמן (2011), המדענים אריה ורשל ומיכאל לויט (2013) והכלכלן ג'ושוע אנגריסט (2021).