סערה בארגנטינה: סגנית הנשיא עלולה להישלח ליותר מעשור בכלא

פרקליטות ארגנטינה ביקשה עונש של 12 שנה מאסר בפועל והטלת קלון נגד סגנית הנשיאה כריסטינה פרננדז דה קירשנר בשל חשד לשחיתות כאשר כיהנה כמנהיגת המדינה בין 2007-2015.

במשפט מתוקשר שעודנו מעורר סערה, התובע דיאגו לוסיאני האשים אמש (שני) את גב' קירשנר (69) כ-"ראשת ארגון פשע" בעקבות שורה של מעשי מרמה סביב מכרזים ציבוריים שבו זכה מקורב לנשיאה לשעבר באופן שיטתי, כך על פי הוכחות שהציגה התביעה.

במוקד הפרשה נמצא איש עסקים בשם לזארו באז (65) אשר מתואר כאיש קש של הקירשנרים במשך שנים, עוד מהתקופה שנסטור קירשנר (בעלה של פרננדז דה קירשנר) כיהן כנשיא בין השנים 2007-2003 ולפני כן כמושל מחוז סנטה קרוז, שבדרום ארגנטינה.

התביעה טוענת כי פרננדז דה קירשנר עמדה מאחורי שיטה מתוחכמת ומחושבת היטב יחד עם שורה של מקורבים לה, ביניהם שר התשתיות חוליו דה וידו והמזכיר שלו, חוזה לופז, פקידים ציבוריים ממעלה ראשונה אשר כעת עלולים לבלות את העשור הבא בבית הסוהר.

על פי "השיטה" המתוארת, כספים ציבוריים "נותבו" לכאורה לחברה בבעלותו של באז, איש אמונו כאמור של הזוג הנשיאותי.

"מבנה מדיני של הונאה, מכרזים מזויפים, גניבת סכומי עתק מהמדינה, מעגל העשרה לא חוקי של איש העסקים (לזרו באז) ולבסוף שלב מיחזור (של הכספים) לטובת בני הזוג קירשנר", כך טען הפרקליט לוסיאני בסיכום קריאת כתב האישום.

המשפט המדובר החל ב-2019 ובו נבחנו 51 מכרזים ציבוריים שבו זכתה חברה בשם "אוסטראל תשתיות" (Austral Construcciones) בראשתו של לזרו באז. המסקנות היו חד משמעיות והחוקרים מצאו כי בתקופה שבין 2015-2004 , הונו האישי של המקורב לזוג הנשיאותי גדל ב-12 אלף אחוזים וכי חברתו צברה הון של 46 מיליארד פזו.

הלקוח: המדינה

"היום יותר מתמיד החברה דורשת צדק, זה בידיכם רבותי השופטים למנוע התקנה של שחיתות שיטתית, מוטלת עליכם החובה לתת לכל אחד את מה שמתאים ולהחזיר את השלום והסדר החברתי על כנו. זהו הרגע: שחיתות או צדק", סיכם הפרקליט.

גב' קירשנר אשר כאמור מכהנת היום כסגנית הנשיאה, נמצאת במוקד ההסתבכות המשפטית ועלולה לבלות 12 שנים בכלא במידה וגזר הדין הסופי של השופטים יתאים את דרישת התביעה. כמו כן, יאסרו עליה לתפקד בכל תפקיד ציבורי בעתיד ונכסיה יוחרמו על ידי המדינה.

זאת לא הפעם הראשונה שהנשיאה לשעבר עומדת בפרשה משפטית. ב- 2015 הפרקליט אלברטו ניסמן, האשים את גב' קירשנר בטיוח של חקירתו, חקירת הפיגוע נגד בניין הקהילה היהודית אמיה אשר בוצעה על ידי איראן וחיזבאללה ב-1994 וגרם למותם של 85 איש ומאות פצועים. ניסמן האמין כי הנשיאה דאז ביקשה לנקות את האחריות האיראנית למעשה.

עם זאת, ארבעה ימים לאחר מכן ושעות לפני שהיה אמור לתת עדות בקונגרס סביב ממצאי החקירה, הוא נמצא ירוי בראשו בביתו כאשר גופתו מוטלת בתוך שלולית דם.