העיתוי הנוכחי רגיש; כל מאמץ נגד טהרן - קריטי

בפרק הזמן הקצר הזה שבין סבבי השיחות בווינה, מנסים הרמטכ"ל והנשיא היוצא לשכנע את הממשל להתעקש על פיקוח ועל סנקציות • לא בטוח שיצליחו • פרשנות

הרמטכ"ל אביב כוכבי עם יו"ר המטות המשולבים מארק מילי, צילום: אי.אף.פי

טהרן הקימה אמש קול זעקה על החלטת הממשל האמריקני לחסום עשרות אתרי חדשות איראניים הפעילים ברשת, ובהם ערוצי השידור באנגלית ובערבית, שעוסקים בעיקר בתעמולה ובהפצת דיסאינפורמציה.

דוברי המשטר טענו שמדובר בפגיעה קשה ב"חופש הביטוי" ואיימו, במרומז, שהמהלך יחבל בסיכוי להגיע להסכם חדש בתחום הגרעין.

מיותר לציין שמדובר באיום סרק חסר משמעות, שנועד, לכל היותר, לפזר מסך עשן סביב העובדה שהחתימה על ההסכם קרובה, ואולי נמצאת כבר מעבר לפינה; שכן באותה שעה ממש שבה הופרח ה"איום" האיראני כתגובה על חסימת אתרי השידור, הודיע גורם איראני בכיר שארה"ב כבר הסכימה להסיר יותר מ־1,000 סנקציות שהוטלו על איראן על ידי הממשל הקודם. בעצם, כך טען, כל הנושאים הכלכליים הקשורים להסכם החדש כבר נסגרו.

מוושינגטון טרם הגיע, אמנם, אישור לטענה האיראנית בדבר הסנקציות שהוחלט להסירן, אבל התייחסות עקיפה לוויתורים הרבים שעשו האמריקנים במעלה הדרך לחתימה אפשר למצוא, למשל, בדברי מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן.

בהופעתו בפני סנאטורים בקונגרס "הרגיע" בלינקן שעוד "מאות סנקציות" יישארו בתוקפן גם אחרי החתימה, עד שתשנה איראן את התנהגותה הרעה. מי שרוצה, יכול למצוא בדברים אלו של מזכיר המדינה גם הודאה בכך שרכיבי ה"ההתנהגות הרעה" - קרי: המשך פיתוח הטילים הבליסטיים והתמיכה במיליציות ברחבי המזרח התיכון - לא עלו כלל לדיון במהלך המשא ומתן שבווינה, כפי שטוענת איראן בתוקף.

גורמים יודעי דבר בישראל, המשתדלים לעקוב מקרוב אחרי התנהלות המשא ומתן בווינה, שותפים להערכה שמרבית הנושאים הכלכליים אכן כבר סוכמו בין הצדדים, והסנקציות שיוסרו קשורות ברובן לתעשיית הנפט.

מתקן גרעיני בבושהר // צילום: אי.פי, אי.פי

מדיווחים שמגיעים מאיראן עולה שבחודשים האחרונים הכפילו האיראנים את ייצור הנפט שלהם ומכליות רבות אף הועמסו ורק ממתינות לאור הירוק כדי לצאת לדרך. המרוויחה הראשונה מן ההסכם, אחרי הרפובליקה האסלאמית עצמה, תהיה סין, שתקבל נפט במחירי רצפה בתוקף הסכם לסיוע אזרחי וצבאי שחתמה עם איראן, בשווי 400 מיליארד דולר ל־25 שנה.

סבב השיחות החמישי בווינה הסתיים והמשלחות חזרו לארצותיהן להתייעצויות אחרונות. הסבב השישי עשוי להיות המכריע וגם האחרון לפני החתימה.

המינימום הנדרש

בפרק הזמן הקצר הזה שבין הסבבים, מנסים הרמטכ"ל כוכבי ואחריו הנשיא היוצא ריבלין לשכנע את הממשל בוושינגטון להתעקש על פיקוח קפדני ועל סנקציות מכאיבות מאוד במקרה של הפרות. לא בטוח שיצליחו.

מנגד, הסיכוי שהאיראנים יסכימו לחתום על הסכם נלווה, שיגביל את פיתוח הטילים הבליסטיים ויעצור את הזרמת הנשק למיליציות, כולל מל"טים חמושים, לשלוחיה באזור - שואף לאפס.

בעיתוי הרגיש הזה של הסכם הולך ומתקרב, ברור שהמינימום הנדרש הוא להמשיך לעשות כל מאמץ כדי לעכב את הדהירה של איראן לפצצה בכל דרך אפשרית. אתמול הודו האיראנים שיד נעלמה ניסתה לחבל במתקן גרעיני שלהם כמה עשרות קילומטרים ממערב לטהרן. הם טוענים שלא נגרם נזק למתקן, אבל כך טענו גם אחרי החבלה הגדולה במתקן הסרכזות בנתנז.

חבלות כאלו לא יעצרו את תוכנית הגרעין האיראנית, אבל יצליחו להאט אותה. האיראנים לא יוותרו בקלות על הפצצה וגם לא על מערך הטילים הבליסטיים, אף שגם בזה נכשלו השבוע בשיגור לוויין לחלל, ולא בפעם הראשונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר