"טקס" מסירת ארונות החללים אתמול בחאן יונס היה שפל חדש בתרבות המוות הפלשתינית. חמאס היה השחקן הראשי, אבל בהחלט לא הגורם היחיד. המעמד נוצל למפגן של שיתוף פעולה עם הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית וארגונים שהתפלגו מפת"ח באינתיפאדה השנייה.
אחד מפלגי הטרור האלו, "גדודי המוג'הידין", חטף את שירי ביבס וילדיה אריאל וכפיר. הג'יהאד החזיקו בשבי את עודד ליפשיץ בן ה־85, ממקימי ניר עוז. את מיצג התעמולה המחליא הזה ביימו הקטארים. שדרני "אל־ג'זירה" ו"אל־ערבי" עברו ממחבל למחבל, דבררו את המסרים שהוכתבו מראש. הם דאגו להידחף עם המצלמות לכל מקום, אפילו כשאנשי הצלב האדום סוככו על הארונות בפרגודים לבנים בטרם יוכנסו לכלי הרכב.
קטאר גורמת לישראל לחשוב שהיא "כלי" שאפשר להשתמש בו, ולא מה שהיא באמת: חרב פיפיות
באותו זמן התקהלו מאות פלשתינים מסביב לרחבה באזור בני סוהליא. ילדים עזתים צפו במתרחש, כאילו מדובר בהצגה לכל המשפחה. נשים פיזרו אורז. ברמקולים השמיעו שירים שהאדירו מעשי רצח וקטל. אסירי עולם של חמאס, שהשתחררו בעסקת החטופים בשבועות האחרונים, הוזמנו כאורחי כבוד. מוחמד אבו ורדה, מחבל שנשפט ל־48 מאסרי עולם בגין מעורבות ברצח 45 ישראלים, הבטיח לעיני המצלמות להמשיך בדרך הטרור. מעל התנוסס הדגל הפלשתיני, שכמו התגאה במחזה הזוועה.
בחמאס סבורים שמיצגי התעמולה האלו מסוגלים לסדוק את רוחה של החברה הישראלית. מראשיתם, פיגועי החטיפה נועדו בעיקר כדי לפורר את המדינה מבפנים, להעמיק את השסעים הפוליטיים, העדתיים והדתיים במדינה. מטרת־העל היא יצירת משבר אמון חסר תקנה בין הציבור לבין ההנהגה. כך, לשיטתם, ייטמן הזרע לנטישת היהודים לגולה, שכן שלטונם לא מסוגל להגן עליהם. כך, הישראלים יסרבו לשרת בצה"ל מתוך חרדה שינטשו אותם בשדה הקרב כשכירי חרב. אידיאולוגיה שלמה שמבוססת על ההנחה שאנחנו נטע זר בארץ הזו, כשמתחת לאדמה מעמיקים שורשים של 3,000 שנה.
במקביל, חמאס זומם לבלוע לתוכו את החברה הפלשתינית כולה, כפי שקרה במידה רבה בעזה. מפגני הראווה מתנהלים בחאן יונס, בדיר אל־בלח או בג'באליה, אבל באדיבות הקטארים מתועדים ומשודרים לרמאללה, לג'נין ולכל מחנה פליטים בעולם הערבי. את אשליית הניצחון הזו חמאס מוכר כדי למשוך מחבלים חדשים לשלוחות שלו ביו"ש ובלבנון.
להחליף את הציר האיראני
נראה שבמסגרת תהליכי הפקת המסקנות בארגון, הוחלט להקים טבעת אש חדשה מסביב לישראל בטווח הארוך: בעזה, ביו"ש, בלבנון, בסוריה, בירדן ובמצרים. מערך שיחליף את הציר האיראני המתפרק, שלא הצטרף למתקפת 7 באוקטובר בזמן אמת. רק השבוע התריע מלך ירדן עבדאללה על גורמים בארצו ש"מקבלים הוראות מחו"ל".
יתר על כן, חמאס חותר להפיק את המרב משלב ב' בעסקת החטופים. בכיריו הציבו השבוע שלוש דרישות עם רף גבוה, שספק אם יתקבלו בממשלת ישראל: סיום קבוע של המלחמה, נסיגה מלאה מרצועת עזה ושחרור של כל העצורים. ניתן להניח שכמו במשא ומתן הקודם, מדובר בנקודת פתיחה. גם אם הארגון "יביע גמישות", יהיה זה כדי לשמור על הפסקת אש ארוכה ככל האפשר ולהביא לשחרורם של כמה שיותר מחבלים. הדגש יהיה על מחבלים "בכירים" כמו חסן סלאמה ואיברהים חאמד - רוצחים שנועדו לשיקום החורים בהנהגה.
הטעות הקרדינלית של חמאס נעוצה בכך שהתעמולה שלו רק מדרבנת את ישראל להשמיד אותו באופן טוטאלי. אך לשם כך יהיה צורך לטפל גם בספונסרים המרכזיים של ארגון הטרור: איראן וקטאר, שמנהיגיהם נפגשו השבוע. בעניין הראשונה, דומה שיש קונצנזוס כמעט מקיר לקיר. השנייה, למרבה הצער, ממשיכה לתעתע בהנהגה הישראלית - הפוליטית והביטחונית. החודש קטאר חזרה בגדול לעזה, עם העברת עשרות מיליוני ליטרים של דלק במימונה. במתק שפתיים, ועם מאגר מזומנים אינסופי, הקטארים מעוורים את מקביליהם הישראלים, גורמים להם לחשוב שהם "כלי" שאפשר להשתמש בו, ולא מה שהם באמת: חרב פיפיות. מי ישים קץ לאיוולת?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו