על ישראל להכין תוכנית לטפל בכל זרועות חמאס

הטויוטה שנסעה במצעד בחאן יונס הופצצה זמן קצר לאחר מכן. שם ובמקומות אחרים מחבלי חמאס נסעו בטנדרים לבנים, מוקפים בילדים ששימשו מגן אנושי. אלא שמלבדם גם הזרועות האחרות של ארגון הטרור יצאו לרחובות: המשטרה, מנגנון הפנים ומערך ההצלה. חמאס די התאמץ להעביר מסר שהוא כאן כדי להישאר. לא בהכרח לצד הישראלי, כמו לעזתים עצמם. בכל זאת, מי שראו את עיי החורבות עלולים להתבלבל מהחגיגות. לא בכדי פלשתינית שהיתה עדה לחלוקת ממתקים החלה לצרוח: "על מה זה? על השאהידים?".

מחזה דומה הופיע בצפון הרצועה. כמאה מחבלים של עז א־דין אל־קסאם הגיעו לכיכר סראיא בעיר עזה. הם פעלו כדי לפנות מקום בינות להמון הפלשתיני שהגיע לשם. שלוש החטופות - רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר - נמסרו לצלב האדום כשעשרות מחבלים במדי צבא ובסרטים ירוקים לראשם מקיפים אותן. במהלך המלחמה הם התחפשו לאזרחים. גם לכתב של "אל־ג'זירה" מחמוד א־שריף, מחבל חמאס בעצמו בשעות אחרות, התאפשר לתעד את רגע המסירה של החטופות. היתה זו דוגמה אחת מני רבות לפרצוף הכפול של ארגון הטרור.

   

אחרי 15 חודשים של מלחמה ו־840 חללים שנפלו על הגנת המולדת, לציבור היתה ציפייה שחמאס יוכרע לחלוטין. העניין הוא שתנועת הטרור הקימה בעזה מפלצת מרובת זרועות. אנשיה משולבים בעיריות, בבתי הספר, בבתי החולים ובארגוני ההצלה. הם לא כוללים רק מחבלים חמושים, אלא גם מטיפים, פקידים וארגוני רווחה. באמצעותם חמאס בונה את כוחו כל פעם מחדש מאוכלוסייה נזקקת, שנוצרת במלחמות שהוא מביא עליה. זוהי הסיבה שהעזתים ממשיכים לתמוך בו. אלא שבמקום לתת מענה למרכיבים הכלכליים והאזרחיים, ולשבור את הגלגל - ישראל רק שימנה אותו עוד יותר עם הצפת עזה באספקה "הומניטרית". ארגון הטרור הרוויח מכך הון עתק והשתמש בו כדי לייצב את שלטונו ולגייס מחבלים נוספים. 

ישראל אמנם התקדמה משמעותית בדרך לפירוק חמאס. יותר מ-20 אלף מחבלים חוסלו. רוב חברי ההנהגה של חמאס בעזה נהרגו או ברחו לחו"ל. ואולם, השליטה נותרה אצל בכירים בודדים, ביניהם מוחמד סינוואר. יתר על כן, הלשכה בחו"ל, שאחראית לחלק ניכר מהתקציבים ולמדיניות החוץ, כמעט לא נפגעה. למעט החיסולים של היו"ר איסמעיל הנייה וסגנו סלאח אל־עארורי, היא מתפקדת כרגיל. בניגוד להבטחות, קטאר לא העזה לגרש את חבריה מאדמתה.

למרות זאת, יותר מסביר שהשנים הקרובות, בין שעסקת החטופים תושלם לגמרי ובין שימומש רק שלב אחד ממנה - יהיו עדות להמשך המלחמה בעזה. במוקדם או במאוחר האש תחודש. הסיבה היא שישראל לא מסוגלת להשלים עם המציאות שראינו ביממה האחרונה. חלופה לשלטונו היא אמנם מרכיב נחוץ, אבל לא בלעדי.

אם חמאס עצמו לא ימוטט, הוא ימוטט כל סדר חדש ואלטרנטיבי. כדי למגר את תנועת הטרור באמת, יהיה על ישראל להכין תוכנית מקיפה, שמתייחסת לפרצוף הכפול של חמאס: למרכיבים הכלכליים והאזרחיים שבו, ולא רק לאלה הצבאיים. תקופת הפסקת האש היא הזמן הנכון לכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו