אסור לנו להתבלבל - לאל ג'ולאני יש כוונות ברורות ביחס לישראל

עד עכשיו אחמד אל-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני) עושה הכול נכון. הוא קורא לסובלנות כלפי בני המיעוטים בסוריה, הוא מבקש להשתמש בתשתיות המנהליות של המשטר הישן, כדי שניתן יהיה לחזור לשגרה במהירות, והוא מעניק ראיונות לאמצעי התקשורת בסוריה, ובעיקר מחוצה לה, כדי לשוות לו ולארגון שבראשו הוא עומד, תחריר אל-שאם, תדמית חיובית.

אל-שרע למד להכיר את המערב, והוא נותן לו את כל מה שהוא אוהב לשמוע. בראיון לערוץ Syria TV , הפועל מתורכיה, הצהיר אתמול מנהיג המורדים: "עלינו לעבור ממנטליות מהפכנית למנטליות ממלכתית כדי להנהיג את סוריה".

נקודת אור נוספת מבחינת המערב השמיע אל-שרע כאשר בהתייחסות ראשונה לישראל אמר, שהעם הסוריה מותש לאחר שנים של מלחמה, ולכן המצב הנוכחי "לא מאפשר כניסה לסכסוכים חדשים". הוא גם הוסיף, כי "העדיפות בשלב זה היא שיקום ויציבות, ולא להיגרר לסכסוכים שעלולים להוביל להרס נוסף". כאן ראוי לציין כי בעניין ההקשר הישראלי Syria TV לא הביא ציטוט ישיר, אלא את רוח דבריו של אל-שרע.

ללא ספק, לצופה מבחוץ נראה שהנמר הטרוריסט, מי שהשתייך לדאע"ש ולאל-קאעידה, והיה מעורב במעשי רצח מחרידים, מי שארה"ב הציבה פרס של 10 מיליון דולר על ראשו, שינה את עורו, הוריד את הנשק והפך לאוהב אדם. הצהרותיו של אל-שרע הצליחו כנראה להרשים לא רק את התקשורת המערבית, אלא גם את הממשל האמריקני. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן הודה שארה"ב נמצאת בקשר עם ארגוני המורדים, ביניהם תחריר אל-שאם, ואף הוסיף: "המסר שלנו לעם הסורי הוא זה: אנחנו רוצים שהם יצליחו ואנחנו מוכנים לעזור להם לעשות זאת."

אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. לצד ההצהרות הסובלניות כלפי ישראל אל-שרע ציין כי: "הטענות הישראליות (לתקיפה בסוריה) נחלשו, ואינן מצדיקות עוד את העבירות האחרונות שלה", היינו הכניסה הקרקעית לסוריה. הוא גם הוסיף שהצעדים בהם נוקטת ישראל "מאיימים בהסלמה בלתי מוצדקת באזור". בתוך כך, הגישה המשלחת הסורית לאו"ם ביום שישי האחרון תלונה נגד ישראל על החדירה לסוריה ותקיפות חיל האוויר נגדה.

היא האשימה את "התוקפנות הישראלית" בהפרה של הסכמי שביתת הנשק מ-1974, ודרשה לנקוט "צעדים תקיפים ומיידים" נגד ישראל כדי שזו תיסוג לאלתר מסוריה.

אם מורידים את תדמית הפציפיסט מאל-שרע אפשר לומר, בהערכה מפוקחת, כי ארגונו, ו"סוריה החדשה" אותה הוא מבקש לנהל, הניחו את התשתית להתנגשות עם ישראל. העימות לא חייב לפרוץ עכשיו או בתקופה הקרובה, אבל התירוץ הנוגע אליו כבר נמצא על השולחן: אם ישראל לא תיסוג מסוריה, אם היא תמשיך לפגוע במטרות צבאיות ובתשתיות אסטרטגיות היא מסתכנת בעימות. 

אסור לנו להתבלבל. תחריר אל-שאם, כשמו כן הוא. מטרתו היא לא רק לשחרר את סוריה בלבד, אלא את "סוריה הגדולה", זו הכוללת בתוכה את לבנון, עבר הירדן וישראל. כבר עכשיו אפשר למצוא שלל סרטונים של קבוצות מורדים המצהירים כי התחנה הבאה היא אל-אקצא בירושלים. מה גם שלא לחינם בחר אל-שרע לעצמו את השם "אל-ג'ולאני" (מהגולן) כשם הסתרים שלו.

ואם נחזור לרגע לאותו ריאיון לערוץ Syria TV, לציטוט נוסף של אל-שרע/ג'ולאני, נבין עד כמה המחויבות הדתית היא זו שדחפה אותו להילחם נגד משטר אסד, והיא זו שמובילה אותו, את הארגון שלו ובשאיפה את כל סוריה גם עכשיו: "אנחנו כלים המשמשים את אללה כדי להשיג ניצחון על המשטר שנכחד, אבל המאמץ הוא מאמץ של כל הסורים".

אם תחריר אל-שאם הוא כלי בידי האל, היום אללה בחר להשתמש בו כדי להפיל את משטר אסד, מחר הוא יכול להפעיל אותו נגד כל גורם אחר הנתפס אויב – גם נגד ישראל.