כורדים, ג'יאהדיסטים, רוסים, איראנים טורקים ורודן אחד פחות: "ישראל היום" עושה סדר בתמונת המצב בשכנה בדרמה הגדולה של המהפכה בסוריה. האזינו לפודקאסט.
במרץ 2011 הופיעה על קיר רחוב בעיירה דרעא, שבדרום סוריה, כתובת גרפיטי: ״אתה הבא בתור, ד״ר״. כוחות הביטחון של מדינת המשטרה הסורית עצרו כמה בני נוער. כשבני משפחתם המודאגים הגיעו לתחנת המשטרה המקומית, הם נענו: ״תשכחו מהילדים, תעשו חדשים״.
הכתובת הזאת הופיעה כשלושה וחצי חודשים אחרי שמוחמד בועזיזי, צעיר תוניסאי בן 26, הצית את עצמו במחאה על השפלתו בידי שוטרים שהחרימו את הסחורה בדוכן הירקות שלו. בתוך אותם שלושה וחצי חודשים, המחאה שניצתה בעקבות המעשה של בועזיזי מובילה להפלת משטרו של הנשיא התוניסאי זין אל-עאבדין והנשיא המצרי חוסייני מובארק, שניהם עמדו בראש משטרים דכאניים מאז שנות השמונים.
אתמול (ראשון), הגיע תורו של הד״ר. אחרי יותר מעשור, מאות אלפי הרוגים, מיליוני פליטים, שימוש בנשק כימי, עלייתה ונפילתה של מדינת דעא״ש, תם שלטונה של משפחת אסד בסוריה. המתקפה הסופית שהובילה לנפילתו, ערכה פחות משבוע וחצי.
כתב העולם הערבי של "ישראל היום" שחר קליימן ועורך חדשות חוץ ב"ישראל היום" נטע בר, שבאמתחתו ביקור באזורי השליטה הכורדיים בסוריה, סקרו את האירועים שהובילו לנפילתו של הרודן, השחקנים המרכזיים במדינה - והמפסידים והמרוויחים הגדולים של המהפכה בסוריה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו