בבוקר יום שלישי שעבר הגיע המתווך האמריקני לעין תינה, מטה יו"ר הפרלמנט בביירות. היתה זו הפגישה הראשונה שנקבעה בלו"ז של עמוס הוכשטיין. בזמנים אחרים הוא היה מגיע קודם לארמון בעבדה, שמשקיף על הבירה הלבנונית. הוא היה נפגש שם עם הנשיא דאז מישל עאון. שנתיים חלפו - ואין נשיא ללבנון. תיק המו"מ העקיף עם ישראל, שהיה בידי עאון, עבר לדמות אחרת. פוליטיקאי לבנוני בן 86, שמסמל יותר מכל את השחיתות העמוקה בארץ הארזים.
בהיעדר ראש ממשלה ונשיא קבועים, נביה ברי, ראש מפלגת "אמל" השיעית ויו"ר הפרלמנט הלבנוני, הוא בימים אלה, ראש המדינה היחיד מבין שלושת ראשי המדינה בלבנון שנבחר - מה שהופך אותו למנהיג הרשמי הבכיר במדינה. נוסף על כך, הוא נהנה מברית איתנה מול חיזבאללה. לראיה, מחבלים של אמל משתתפים בפעילות החבלנית של חיזבאללה נגד ישראל, ורבות מההחלטות בפרלמנט מתקבלות במשותף.
מייצג האינטרס השיעי
ד"ר דן נאור, מומחה ללבנון וחוקר באוניברסיטת אריאל, אומר ל"ישראל היום" כי "כמי שעומד בראשות הפרלמנט הוא יכול לזמן את הפרלמנט או לדחות את פגישותיו. יש לכך משמעות, משום שהפרלמנט הוא זה שבוחר את הנשיא. לעת־עתה אין נשיא בלבנון, ונראה כי הדרך לשם עוברת דרך ברי".
"ברי לא רק נחשב לסנדק של השחיתות, הוא זה שיצר את המערכת המושחתת בשנות ה־80", אומרת ל"ישראל היום" ג'ומנה גברה, חוקרת וגולה לבנונית, "הוא מנהיג שיעי ולא מנהיג לאומי. יש לו אמירה משנות ה־80: 'ישראל היתה יותר נחמדה אלינו מחיזבאללה', שלדבריו הרג אינספור שיעים בעוד ישראל תקפה את הטרוריסטים".
באותה תקופה אמל וחיזבאללה נלחמו זה בזה. לברי היתה ברית עם הכוחות הלבנוניים, התנועה של העדה הנוצרית. המטרה היתה לסלק את הפלשתינים מדרום לבנון. לכן הוא נבחר לשמש כמתווך בעסקה לשחרור בני ערובה אמריקנים. "מאז, כל פעם שרוצים משהו מחיזבאללה, האמריקנים פונים אליו. זה התפקיד שלו כיום. הוא נמצא שם בשביל האינטרס השיעי, ולאו דווקא בשביל חיזבאללה", היא אומרת.
ברי, בן למשפחה של מהגרים לבנונים, נולד בסיירה לאון באפריקה. משפחתו הגיעה למערב היבשת השחורה כדי לחפש הזדמנויות עסקיות כמו אזרחים שיעים אחרים. במהלך ילדותו הוא חזר לעיירה תבנין בדרום לבנון. כשבגר עבר לביירות, שם למד משפטים באוניברסיטה והפך ליו"ר אגודת הסטודנטים. את לימודיו המשיך בסורבון שבפריז.
בין בריתות פוליטיות
אמל היתה אז תנועה שביקשה לשפר את מעמדם הנחשל של השיעים בלבנון. ברי השתלב בה בתור עורך דין ונבחר רק בתחילת שנות ה־80. היה זה לאחר "היעלמותו" בלוב של המנהיג המייסד, האימאם מוסא א־סאדר. רק שנים לאחר מכן התגלה שא־סאדר נחטף על ידי שלטון קדאפי ומת בכלא.
במלחמת האזרחים ברי הצליח לתמרן בבריתות פוליטיות. הוא נלחם בחיזבאללה ובסוף חבר אליו. הוא ניהל ברית עם הנוצרים ואז הפך ליריבם המר. בזכות התמרונים האלה הצליח לשרוד יותר משלושה עשורים במשרה הפוליטית הבכירה ביותר שמוקצית לעדה השיעית.
כאמור, ברי הפך לשם נרדף לשחיתות הממוסדת. החוקרת ג'ומנה מסבירה שהוא השתלט על משרדי ממשלה רלוונטיים וכך קיבל גישה לכספים. לדבריה, אנשיו בפרלמט מקבלים פניות מכל מי שמעוניין לעבוד בארגונים של האו"ם. רוב המתקבלים הם שיעים, ולא במקרה. זאת השיטה שהוא הנחיל גם לפוליטיקאים אחרים. בעבר איש עסקים עשיר רצה להקים תחנת כוח לאורך הליטני. התשובה שנמסרה לו מאנשיו של ברי, ששלטו במשרד האנרגיה, היא שעליו למסור להם שוחד וכך גם לכל התושבים בנהר.
ברי היה אחראי לטרפוד תוכניות הבראה פיננסית ולמסמוס החקירה של נסיבות הפיצוץ בנמל ביירות ב־2020 שבו נהרגו 218 בני אדם. שמו נקשר בשורה של פרשות שחיתות: עסקאות בשווי מיליארדים עם חברות קש במשך 20 שנה, מעילה של מיליונים מהביטוח הלאומי ושחיתות בבתי חולים ציבוריים.
"נביה ברי נחשב לאחד הפוליטיקאים המושחתים בלבנון", מסכים ד"ר נאור, "זה הישג יפה למי שעומד בראש מפלגה שבתחילת דרכה באה להילחם בשחיתות בעדה השיעית. ברי הוא דמות מפתח בפוליטיקה הלבנונית. דלתו פתוחה בפני כולם. באופן הזה הוא ידבר גם עם האמריקנים וגם עם האיראנים. מזכ"ל חיזבאללה החדש, נעים קאסם, כינה אותו 'האח הגדול' וייפה את כוחו לייצג את חיזבאללה ואת ההתנגדות במשא ומתן להפסקת אש".
כעת, בעשור התשיעי לחייו, ברי נמצא במוקד קבלת ההחלטות. אחד האנשים שיקבעו אם יהיה הסדר בצפון, או שהמלחמה בלבנון תימשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו