שביב של תקווה: סינוואר איננו - מקווים למחליף פחות קיצוני

שנה תמימה, מיוסרת וטרופה, נדרשה לישראל כדי להשיג צדק היסטורי כפול עבור עשרות אלפי משפחות שיקיריהן, אזרחים וחיילים, נהרגו או נפצעו בטבח 7 באוקטובר ואחריו, במלחמה שעודנה מתנהלת. בתוך פחות מחודש ימים הצליחה לחסל את שני אויביה המרים ביותר: חסן נסראללה בלבנון ויחיא סינוואר ברפיח.

שני האויבים הללו, מנהיגים של צבאות טרור, למרות ההבדלים הרבים ביניהם, חלקו לפחות שלוש תכונות משותפות, שחרצו בסופו של דבר את גורלם: ביטחון עצמי מופרז, נוקשות אידאולוגית בלתי מתפשרת ואמונה חזקה שאפשר להכריע את ישראל, שאינה אלא "רשת של קורי עכביש".

נסראללה, מפיצוץ הזימונית הראשונה בלבנון ועד שנפגש עם אלוהיו בבונקר שקרס, קלט שישראל חדלה להשלים עם מלחמת ההתשה שניסה לכפות עליה בצפון, וחצתה את כל "הקווים האדומים" שהציב לה. סינוואר, לפני שחוסל אתמול, הספיק בוודאי להפנים עד כמה טעה לחשוב שהטבח, שתכנן בקפידה במשך שנים, יהיה הניצוץ שידליק את טבעת האש סביב ישראל, בדרך "להשמדת המדינה הציונית".

לשון אחר: לא זו בלבד שצה"ל בעזה, כמו בלבנון, חיסל את מרבית שדרת הפיקוד של שני ארגוני הטרור וריסק חלק ניכר מתשתיות הטרור, אלא שחזון המלחמה הכוללת, הרב־חזיתית, שתכריע את ישראל, קרס לנגד עיניו של רב המרצחים שחוסל אתמול. העדכון האחרון שקיבל, מן הסתם, לפני מותו היה שחיזבאללה המוכה מתחנן כעת להפסקת אש, ושוב לא קושר עוד את גורל הצפון הישראלי למה שיקרה ברצועה.

אין ספק שחיסולו של סינוואר הוא בבחינת מהלומה קשה ומטלטלת לחמאס בעזה, אבל מוקדם עדיין לדבר על מכה אנושה, כזו שעשויה לזרז את סיום המלחמה. חמאס, כמו חיזבאללה, טרם הוכרע ומותר להניח שאחרי ההלם, מישהו אחר, אולי אחיו מוחמד, יתפוס את מקומו בהנהגת הארגון.

יחד עם זאת יש סיבה לאופטימיות זהירה מאוד, הן במה שיקרה כעת בחמאס והן בסוגיית החטופים. בסוגיה הראשונה צריך לזכור כי ישראל אמנם נכוותה לא פעם בעבר, כאשר סיכול ממוקד של מנהיג ארגון טרור הוביל לצמיחת מנהיג קיצוני יותר, אבל במקרה של סינוואר לא בטוח שיימצא בקלות מנהיג מסוכן ורצחני ממנו.

סינוואר היה התגלמות הרוע. אדם שרצח במו ידיו יותר מתריסר חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל ומי שהכריז שאין לו בעיה "להקריב יותר ממאה אלף איש" כדי לשחרר את פלשתין.

מותר לקוות, רק לקוות, כי מי שינסה להוביל כעת את חמאס - מתוך הרצועה או מחוצה לה - יהיה מעט שפוי יותר כדי להבין שלא ניתן להביס את ישראל.

ומכאן אולי גם שביב של תקווה לגבי גורלם של החטופים. אדם קיצוני פחות, מטורף ונוקשה פחות מסינוואר, עשוי לקבל הצעה של ישראל, שצריכה להגיע כעת ובלא דיחוי, לאפשר את החזרתם כל החטופים תמורת שחרור אסירים ומעבר בטוח של אנשי חמאס אל מחוץ לרצועה. אבל עד שזה ייבחר ויצור קשר, חייבים להציע מחירים גבוהים למשפחות שמחזיקות בחטופים ולשחרר אותם לאלתר.