החיסולים בלבנון כרתו לאיראן את הזרוע שבה גררה את ישראל למלחמה

בדיון פנימי באחד מארגוני המודיעין וההערכה של ישראל, לפני המתקפה המשולבת על צמרת חיזבאללה, בלטה התייחסות של אחד מהמנתחים, לא מהוותיקים - התייחסות שקיבלה גיבוי מדמות בכירה מאוד בארגון, לצד התנגדות של אחרים. המנתח קבע כי איראן לא תגיב תגובה משמעותית על הפגיעה הצפויה בראשי חיזבאללה, וביסס את הניתוח על כמה תובנות מרכזיות שאליהן נשוב בהמשך.

ההערכה שלו הוצגה בראש הדיונים בדרגים הבכירים, וההחלטה היתה להתקדם במתקפה ולעקוב במקביל מקרוב אחר איראן. לפני חיסול נסראללה, באחד מהדיונים האחרונים, כולם כבר התיישרו עם ההערכה ונתנו גיבוי מלא לפעולת החיסול בדאחייה. גיבוי מוקדם יותר ומכיוון אחר נתנה זרוע הערכה אחרת, שקבעה כי המערב, וארה"ב בראשו, עשוי אולי לא לאהוב את המתקפה הכוללת על חיזבאללה, אבל לא יוכל להתנגד לה באמת, בשל היות חיזבאללה ארגון טרור מוכרז ובשל פעילות הדמים ארוכת השנים נגד מדינות מערביות, לרבות ארצות הברית וצרפת.

לאחר חיסול נסראללה היחס בוושינגטון השתנה מעט לחיוב, גם אם בלוויית המנטרה שצריך להימנע ממלחמה כוללת ולפעול להפסקת אש. באופוזיציה בארה"ב (וגם בכמה מתוכניות האירוח) קטלו את הממשל על התגובות המינימליסטיות הללו, ומי שבלט היה ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא לשעבר טראמפ ומאדריכלי הסכמי אברהם. קושנר, בפרסום ארוך ברשת X, הגדיר את חיסול צמרת חיזבאללה המהלך החשוב ביותר מאז הסכמי אברהם.

ובחזרה לאותה הערכה של ארגון המודיעין המדובר. לפי הניתוח שהוצג בדיונים, פגיעה קשה בחיזבאללה, לרבות חיסול הנהגתו, מנטרלת כמעט לאיראנים את הזרוע שבה גררו את ישראל למלחמת התשה יקרה שגרמה לעשרות אלפי ישראלים להתפנות מהצפון – הישג תודעתי עצום – ומביאה אותו לחשיבה מחדש. פזשכיאן - הזוכה לגיבוי של שר החוץ של רוחאני, מוחמד ג'וואד זריף, שלו מעמד מיוחד בממשל האיראני - מנסה למנוע כניסה איראנית למאבק צבאי ישיר נגד ישראל. לשיטתו, הסלמה כזו תסכל את המהלך שהוא שוקד עליו מול האמריקנים וחלק ממדינות אירופה לחידוש המו"מ על הסכם גרעין חדש. הסכם כזה, מזכיר להם פזשכיאן, הביא לאיראן שלוש שנים של הכנסה כספית עצומה בהיקף של חצי טריליון דולרים (500 מיליארד), בטרם יצאה ארה"ב של טראמפ מההסכם. בשל ההכנסה הזו איראן הגדילה ב־2016 את תמיכתה בחיזבאללה לקרוב ל־800 מיליון דולר בשנה, מה שאפשר לארגון להתעצם ביכולותיו הצבאיות עד כדי צבא ממש.

בהערכה הישראלית נאמר עוד כי באיראן מודעים ליכולות הישראליות לפגוע במתקני תשתית, בעיקר אלה הקשורים לתעשיית הנפט - ההכנסה העיקרית של איראן ושל משמרות המהפכה עצמם, המנהלים חלקים ניכרים מהכלכלה האיראנית. בנוסף, יש חשש איראני כי אם המצב יידרדר למלחמה ממש ישראל עשויה לתקוף בגיבוי אמריקני את מתקני הגרעין שלה, ולבטל בכך את האיום והמנוף האסטרטגי העיקרי שלה. ההערכה נתנה אפשרויות תגובה איראניות מינוריות ובהן פיגועים נגד מתקנים ישראליים בחו"ל, מתקפות סייבר והמשך הפעלת המיליציות בעיראק והחות'ים בירי קבוע של טילים וכטב"מים לכיוון ישראל.

נכון לכתיבת שורות אלה הוויכוח באיראן עדיין נמשך, אבל אין תגובה איראנית, למעט אמירות איום כלליות ושחצניות, והכנות להלוויה של נסראללה.

מנגד, לפי מקורות דיפלומטיים אמריקניים ולפי מידע שהגיע לישראל, הממשל שיגר לאיראן יותר מפעם אחת אזהרות לבל יצטרפו ללחימה ויתקפו את ישראל, ולצידן גם הבטחות כי אם האזור יירגע וילך לסיום הלחימה, הקרקע תוכשר לחידוש המו"מ על הסכם גרעין חדש.

"איראן לא תגיב בעוצמה", אומר ל"ישראל היום" גם דיפלומט סעודי. לפיו, לאיראן חשוב כיום לשקם את מעמדה האזורי שנפגע מאוד בשל המתקפה הישראלית המאוד מוצלחת נגד חיזבאללה. ואת זה היא לא תוכל לעשות בעוד מתקפה כושלת כמו זו שסוכלה באפריל. "היא תנסה לבנות יכולות צבאיות חדשות להתקפה ובעיקר להגנה, ובינתיים היא תמתין ותייחל לניצחון של הדמוקרטים בבחירות בארה"ב, שיביאו לחידוש המו"מ על הגרעין". ואיפה אתם במצב הזה? הדיפלומט הסעודי אומר כי קריאתו של נתניהו בעצרת האו"ם לסעודיה לא נעשתה בחלל ריק. "לשתי המדינות ברור כי נורמליזציה ועימה תיאום ביטחוני הן אינטרס חיוני במיוחד, וצריך לנסות להסיר בהקדם את המכשולים. גם כאן יש המתנה לממשל האמריקני הבא, שבכל מקרה ינסה לקדם הסדרה כזו". איך זה מסתדר עם מו"מ להסכם גרעין? "זה לא", הוא משיב, "אבל יש הערכה כי ההסכם שיגיע ראשון יבטל את השני. כלומר, הגעה מהירה לנורמליזציה אזורית תקשה מאוד על ויתורים איראניים בסוגיית הגרעין, מה שעלול לטרפד הסכם גרעין חדש. בכל מקרה, הסכם נורמליזציה מחייב הפסקת אש קבועה ברצועה, וקביעת דרך לשיחות עם הנהגה פלשתינית על פתרון מדיני".