ברחובות לבנון מנשבות רוחות הרפאים של מלחמת האזרחים

הלווייתו הקרובה של חסן נסראללה תסמל סוף עידן בארץ הארזים ובאזור כולו • בינתיים, על פי דיווח סעודי, ארגון הטרור מינה את האשם ספי א־דין כיורש • דאחייה הפכה לזירת ציד, והצבא קרא "לשמור על האחדות הלאומית"

תושבים עוזבים ברובע הדאחייה בלבנון . צילום: AFP

בשעות הצהריים אתמול היה כבר ברור שישראל הפכה את הדאחייה הדרומית של ביירות לזירת ציד. בדירת מגורים שהותקפה מהאוויר שהה בכיר חיזבאללה שהשתייך ליחידה 1600. אותה קבוצה אחראית על פיתוח חומרי נפץ, נשק כימי וכדורי הקפטגון - הסם שהפך למטרד מזרח־תיכוני ולמקור הכנסה מרכזי של נסראללה.

בתוך זמן קצר דווח על תקיפה נוספת בבירה הלבנונית, וחיזבאללה בקושי הספיק להודיע על שניים מבכיריו שחוסלו בסוף השבוע בעיר. היו אלה עלי כרכי, מפקד גזרת הדרום, ונביל קאוק, אחראי ביטחון המידע וסגן ראש המועצה המבצעת. השניים, מיותר לציין, לא הצטיינו בתפקידם. מאוחר יותר, כך על פי דיווח סעודי, הודיע ארגון הטרור גם על מינוי מחליף לנסראללה - האשם ספי א־דין, ראש המועצה המבצעת. 

ברחובות לבנון מנשבות רוחות הרפאים של מלחמת האזרחים. ביום שישי ברחו מבית הכלא באזור העיירה ג'זין בצפון לבנון עשרות רבות של אסירים. רק אתמול הודיע מנגנון המודיעין הלבנוני, שבמבצע עם הצבא נעצרו 132 מהאסירים הנמלטים. ואולם, הרשויות יצטרכו להתאמץ כדי לתפוס את היתר.

המונים ממלאים את הערים, הכיכרות, האוהלים וחופי הים. תושב לבנוני סיפר: "כשהחלו ההפצצות, הילד שלי בכה וחיבק אותנו. נאלצנו לעזוב את הבית ולצאת לכיוון נמל התעופה". איסמעיל א־נאסר, פליט סורי בארץ הארזים, העיד בפני התקשורת הזרה: " אין מרכזי קליטה או רישום לסורים. כולנו ברחנו מאזור נבטייה לצידון. האנשים ברחובות ואין שירותים ואין כלום. אנחנו מפצירים באו"ם ובארגונים הבינלאומיים להתערב".

המצב הזה מגביר את המתיחות העדתית. בביירות, תומכי חיזבאללה כבר החלו לתקוף פליטים סורים ברחובות, זאת לאחר שהואשמו בהעברת מודיעין רגיש לישראל על האתרים של ארגון הטרור. פעילים באופוזיציה הסורית הפנו את האצבע המאשימה למגיש "אל־ג'זירה", ג'מאל ריאן. לדבריהם, הוא פרסם בחשבונו ברשת X אזהרה מפני "הסורים שמעבירים מידע לציונים", כדי לנקום על מעורבות חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. בהמשך לכך, אפילו במרכז סוריה דווח כי פעילים של חיזבאללה שברחו מלבנון הטילו טרור על אנשי העיר חומס, ואילצו בעלי חנויות לסגור את העסקים, שלהם ל"אות אבל על הרג נסראללה".

הנזקים של אחרי התקיפות באזורים בבעלבכ ובבקאע שבדרום ומזרח לבנון

הצבא מודאג מכאוס

בתוך כל הכאוס הזה, הצבא הלבנוני קרא "לשמור על האחדות הלאומית ולא להיגרר אחרי פעולות שעשויות לפגוע בשלום האזרחי, בשלב המסוכן הזה בהיסטוריה של המולדת". הצבא האשים דווקא את ישראל בכך שהיא פועלת (לכאורה) "ליישם תוכניות חתרניות ולהפיץ פילוג בין הלבנונים". עוד הבטיחו בצבא "לנקוט בנהלים הביטחוניים הנדרשים ולמלא את חובתם הלאומית לשמור על השלום האזרחי", וקראו לאזרחים לשתף פעולה. אלא שזה אותו צבא בדיוק שהפקיר את הגבול הדרומי של המדינה לארגון טרור. אין סיבה לחשוב שהוא יהיה המחסום מפני האלימות העדתית, כמו אותם הזיכרונות של הלבנונים מאימת מלחמת האזרחים. בהקשר זה, במרכז "עלמא" ציינו בדוח לאחרונה, כי חלק ניכר מהחיילים הם תומכי חיזבאללה בעצמם. הגידול הדמוגרפי של השיעים בלבנון מגדיל את הייצוג שלהם בקרב החיילים. אם המגמה תימשך, הצבא עלול להפוך לשלוחה דה־פקטו של חיזבאללה.

צבא לבנון במתחם במבנה שהותקף, צילום: רויטרס

מחכים להפסקת אש

ועדיין, הלווייתו של נסראללה שתתקיים בקרוב, יחד עם שלושת ימי האבל שעליהם הוכרז על ידי המדינה הלבנונית, תהיה סוף עידן בארץ הארזים. מזכ"ל ארגון הטרור, שלפי הערכות גורמי הרפואה נהרג כתוצאה מעוצמת הפיצוץ בתקיפה, היה הפוליטיקאי החזק במדינה. ישראל רודפת כעת גם אחרי יורשיו הפוטנציאליים, בראשם האשם ספי א־דין, המתואר כ"מיליטנטי יותר", עד כמה שאפשר להיות יותר תאב דם מנסראללה. 

כמו כן, בעלי בריתו של חיזבאללה בממשלת המעבר כמעט מתחננים להפסקת אש. הריבון הזמני נג'יב מיקאתי, שממלא את מקומם של ראש הממשלה והנשיא גם יחד, ניהל אתמול את ישיבת החירום. "הבחירה שלנו היא הפתרון הדיפלומטי שהוא הטוב ביותר ואנחנו מקווים להגיע להפסקת אש. היום החשש העיקרי שלנו הוא סוגיית העקורים, שמשפיעה על כל הלבנונים. יש 778 מרכזי קליטה, שאוכלסו על ידי 118 אלף איש, אבל ההערכה היא שהמספר גדול יותר ועשוי להגיע למיליון איש. אי אפשר לשכוח את הלחץ הגדול בדרום, בדאחייה של ביירות ובבקעה", אמר.

אלא שהאופוזיציה הלבנונית כנראה לא תקנה את מסרי האחדות האלה. סמיר ג'עג'ע, מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים, הסיעה הנוצרית־מארונית הגדולה בפרלמנט, כבר הבהיר את עמדתו בנושא. היריב הפוליטי הבולט של חיזבאללה חידש את קריאתו לבחור בהקדם נשיא למדינה.

גם הבישוף של קהילת הנוצרים האורתודוקסים, אליאס עוודה, אמר דברים ברורים: "האם למדינה מותר להישאר בלי ראש בזמן הנוכחי? האם מותר לא לבחור נשיא בשל מניעי זדון או אינטרסים, כשהמדינה נמצאת בנסיבות כאלה? כשהיא זקוקה למישהו שיגן על האינטרסים שלה, על זכויותיה, על בניה, על אדמתה ועל עתידה? פעם נוספת אנחנו פונים למצפון של מקבלי ההחלטות, כדי שיוכלו למלא את חובתם הלאומית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר