חשיפת ה״בילד״: המסמך הסודי של סינוואר למערכה הפסיכולוגית נגד ישראל

עיתון "בילד" הגרמני חושף הבוקר (שישי) באופן בלעדי מסמך של חמאס, ובו פירוט נרחב של האסטרטגיה המנחה את ארגון הטרור בניהול משא ומתן מול ישראל באמצעות המדינות המתווכות. המסמך, שנוסח באביב 2024, נמצא על גבי מחשב, אשר נתפס על ידי כוחות צה"ל.

על פי ההשערות, זה היה המחשב של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. תוכנו של המסמך, שמוצג לראשונה, מגלה כיצד ראשי ארגון הטרור מרמים את הקהילה הבינלאומית ומענים את בני משפחות החטופים בישראל, כל זאת בניסיון מניפולטיבי לרתום אותם, בלי ידיעתם, להשגת מטרה אחת - שיקום היכולות הצבאיות של חמאס ואבטחת המשך שלטונות על רצועת עזה.

במסמך הסודי מובלטים כמה היבטים מרכזיים, בהם מתכוון ארגון הטרור להתחשב בניהול משא ומתן. לדוגמה, מצוין כי יש לשמר את "היכולת של חמאס לפעול מול ישראל", "להתיש" את המנגנון הפוליטי והצבאי של ישראל ולשחוק את ישראל באמצעות לחץ בינלאומי. לצד החשיבות של מה שמופיע במסמך הנחשף על ידי "בילד", חשוב לא פחות לשים לב למה שאינו מופיע בו. ציר פילדלפי, אותו מסדרון בגבול בין הרצועה למצרים שעמד לכאורה במרכז המשא ומתן בשבועות האחרונים, כלל לא מוזכר במסמך של חמאס. גם בהקשר זה הטקטיקה הצינית של חמאס ברורה: בכוונת ארגון הטרור להציג את התביעה הישראלית להישארות בציר פילדלפי כדי להפיל על ישראל את הכשלון האפשרי של המגעים לשחרור החטופים ולגרום להגברת המתח בין וושינגטון לירושלים סביב הסוגייה.

על פי תוכן המסמך, אין ולא היה בכוונת חמאס לחתור לסיום מהיר של המלחמה מתוך דאגה לתושבי עזה. להיפך, המסמך קובע במפורש, כי "צריך לשפר תנאים חשובים בהסכם, גם אם פירוש הדבר שמשא ומתן יימשך זמן ארוך יותר". אף על פי שחמאס מודה בכך ש"היכולות הצבאיות שלו נחלשו", בראייתו אין שום צורך לשאוף להפסקת הלחימה במהרה, למרות הסבל של אוכלוסיית הרצועה.

בשונה מן ההצהרות של חמאס שמושמעות לצורכי פרופגנדה כלפי הקהילה הבינלאומית, בהן ממוחזרת הטענה ל"אלפי אזרחים פלשתיניים הרוגים", המסמך אינו מזכיר אותם ולו פעם אחת - סימן ברור להיעדר השיקול הזה מסולם העדיפויות של ראשי חמאס.  

שימוש ציני בחטופים

תוכני המסמך חושפים את הדרכים הערמומיות, בהן נעשה שימוש ציני בבני הערובה המוחזקים בידי ארגון הטרור כדי לשפר עמדות במשא ומתן ולהכריח את ישראל להתקפל. תמצית העניין מגולמת בהוראה שמופיעה במסמך במפורש: "יש להמשיך להפעיל לחץ פסיכולוגי על המשפחות של האסירים (כינוי לחטופים הישראלים), גם עכשיו וגם במהלך השלב הראשון (של שחרור החטופים במסגרת עסקה והפסקת אש), כדי שהלחץ הציבורי על ממשלת האויב יגבר".

בהתנהלותו, ובמיוחד בשחרור החוזר של סרטונים, בהם נדרשים בני הערובה לבקר את ממשלת ישראל ולהתחנן שישחררו אותם בכל מחיר, מממש חמאס הלכה למעשה את האסטרטגיה, כפי שהועלתה על הכתב במסמך הנחשף על ידי "בילד". אין זה מקרה שגם לאחר שרצחו בדם קר שישה חטופים ישראלים לפני כשבוע, בחרו אנשי ארגון הטרור להפיץ סרטונים שמתעדים את דבריהם האחרונים.  השיטה גלויה לעין כל: לייסר את בני המשפחות של החטופים הנותרים, ואת כלל הציבור בישראל, על מנת לייאש אותם עד כדי כך שיהיו מוכנים לעשות כל דבר ויפנו את טענותיהם ואת מאבקם כלפי ממשלת ישראל ולא כלפי חמאס. 

בכוונת המחבלים, כפי שחושף "בילד", לנצל את החטופים להפעלת לחץ על ישראל גם אם יושגו ההסכמות והפסקת האש תיכנס לתוקף. "במהלך משא ומתן לקראת השלב השני )של העסקה(, חמאס יתיר כמחווה של רצון טוב לנציגי הצלב האדום לבקר כמה אסירים ולהעביר מסרים מהם אל בני משפחותיהם", מצוין במסמך. בכך, ינוצל גם המהלך הזה כדי להגביר את הלחץ על בני משפחות החטופים, ובאמצעותם על ממשלת ישראל, כדי להכריח אותה להאריך את הפסקת האש, אף אם חמאס לא יעמוד בתנאיה או יכשיל בכוונה את המשך שחרור החטופים.

מניפולציות על הקהילה הבינלאומית

חלק אחר במסמך הנחשף על ידי "בילד" מוקדש לשאלה כיצד להשפיע באמצעות מניפולציה על הקהילה הבינלאומית, כדי לקדם את שיקום הכוח הצבאי של חמאס. בין היתר, מוצע לנקוט ב"תמרון מדיני" כדלקמן: מנהלי משא ומתן מטעם חמאס יציעו "להציב כוחות צבאיים ערביים לאורך הגבול הצפוני והמזרחי" של הרצועה במטרה ש"הכוחות הצבאיים הערביים ישמשו חיץ שימנע מן האויב להיכנס לעזה לאחר סיום המלחמה עד שהחמאס יתארגן מחדש ויבנה שוב את היכולות הצבאיות שלו".

מהמסמך עולה כי חמאס מתכנן לשקם את כל יכולותיו שאבדו בחסות הצבאות הערביים, שיובאו כשומרי השלום כביכול, ואז להפנות אותן שוב מול ישראל. מי יהווה את הבסיס של השדרה הפיקודית החדשה של ארגון הטרור? גם לכך יש תשובה במסמך הנחשף על ידי בילד. המסמך מפרט כמה מן הדרישות החשובות של חמאס מישראל, לרבות שחרור של 100 מחבלים רוצחים, שנדונו למאסרי עולם על מעשיהם, ויוכלו להחליף את המפקדים שחוסלו בידי צה"ל.  

המסמך חושף גם את האופן שבו חמאס מתמרן את התקשורת בישראל ובעולם: בכל מקרה של כישלון משא ומתן יש להטיל את האשמה על ישראל. במקרה כזה, מנחה חמאס את אנשיו, יש לומר לאמצעי התקשורת שישראל דחתה את הצעת הפשרה שנוסחה על ידי ארצות הברית. אין זה משנה מה העובדות, עמדת חמאס תהיה שחמאס קיבל את העסקה ושהיא נפלה רק בשל "העקשנות הישראלית", כדי שבכל מקרה "החמאס לא ייתפס כאחראי לכישלון להגיע להסכם".