ימים אחרי חיסולו של איסמעיל הנייה בטהרן, בישראל עוד ממתינים לתגובה האיראנית. באפריל חלפו שבועיים מרגע החיסול של הבכיר האיראני חסן מהדווי. כעת, משטר האייתוללות נקלע לדילמה מורכבת יותר.
מצד אחד, מנהיג ארגון הטרור נהרג במתחם מאובטח בלב המדינה, בדומה ל"קונסוליה" בדמשק שהותקפה לפני ארבעה חודשים ונחשבה ל"אדמה איראנית". בשני המקרים, התגלו פרצות באבטחה והשלטון הושפל. מצד שני, מותו של מוסלמי סוני, בכיר ככל שיהיה, איננו דומה לפגיעה בבשר מבשרה של הרפובליקה האסלאמית. לא כל שכן כאשר תגובה איראנית בעת הנוכחית צופנת סיכונים רבים יותר.
ראשית, באפריל ישראל הייתה מוגבלת יותר מבחינת התגובה שלה. צה"ל עדיין לא נכנס לרפיח והשתלט על ציר פילדלפי, מוחמד דף עדיין היה חי וחמאס עדיין החזיק ברבע מגדודי המחבלים שלו. מאז מערכת הביטחון הספיקה לחסל את רוב ראשי הזרוע הצבאית בארגון הטרור, לצמצם את כוחו לשלושה גדודי מחבלים וחוליות גרילה, ולעצור את עורק הנשימה שלו. עד כדי כך, שהצבא זקוק לפחות כוחות ברצועה כדי להשלים את המלאכה, ופנוי לאתגרים בזירות אחרות.
שנית, לממשל ביידן יש פחות מנופי לחץ על ישראל עם הכניסה למערכת הבחירות לנשיאות. אי מתן גיבוי לישראל במלחמה יסבך את המרוץ המדשדש ממילא של המפלגה הדמוקרטית. דוגמה לכך היה ניתן לראות בחיסול של "רמטכ"ל חיזבאללה" פואד שוכר בביירות. למרות הניסיון של השליח עמוס הוכשטיין להשיג תגובה מוגבלת לטבח במג'דל שמס, ישראל סיבכה את נסראללה בדילמה של מינוי מחליפו.
שלישית, על פי דיווחים זרים, ישראל הגיבה למתקפה באפריל בתקיפה של מערך הגנה אווירי במתקן גרעיני בנתנז. במילים אחרות היא הוכיחה יכולת להשמיד את מתקני הגרעין. אם טהרן תפתח בכל מקרה במלחמה אזורית, לישראל תהיה הזדמנות להשבית את הפרויקט לפחות לכמה שנים. שלא לדבר על פרויקט הדיוק הטילים של חיזבאללה. זאת הסיבה שנסראללה לא מיהר לצאת למלחמה כוללת ודיבר בנאומו האחרון על משוואה חדשה, שאינה קשורה לחזית שפתח כדי לתמוך בחמאס.
לשינויים החיצוניים מצטרפת תמורה פנימית ברפובליקה האסלאמית. הנשיא האיראני החדש, מסעוד פזשכיאן, מעוניין לחתור להסכם חדש עם המערב כדי להסיר את הסנקציות. מלחמה אזורית תרחיק את פזשכיאן מהיעד שהציב לעצמו, שנועד להטיב עם מצבה הכלכלי הקשה של המדינה.
מוחמד סאדר, אחד מחברי המועצה המייעצת למנהיג העליון חמינאי, הגדיר זאת כך: "יש מחויבות לתגובה נחרצת, אך אין ליפול למלכודת של נתניהו". לדבריו, ישראל מעוניינת לגרור את איראן למלחמה עם ארה"ב ועל כן היא "לא צריכה להגיב בחיפזון" בנקודה רגישה זו. הוא הוסיף: "אני לא חושב שאנחנו חייבים להגיב היום או מחר. צריך ללמוד את הנושא מכל הבחינות".
בהינתן שהמתקפה באפריל לא השיגה את ההרתעה שאיראן קיוותה לה(רוב מוחלט של האיומים יורטו תוך כניסה לפעולה של קואליציה אזורית), ייתכן שהיא תבחר בדרך תגובה אחרת. לתקשורת הזרה מודלפים תרחישים על תקיפות בשני גלים – מאיראן ומחיזבאללה. עם זאת, אין לשלול תגובה דרך המיליציות הפרו-איראניות בסוריה או דרך תאי טרור בחו"ל. פיגוע או מתקפה שלא יותירו חותמת איראנית, ולא יגררו את טהרן למלחמה אזורית נרחבת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו